קשב וריכוז, אבל בעיקר מה שבינהם…

אני לא נגד ריטלין. יכול להיות שיש ילדים, שאני לא מכירה, שצריכים ריטלין, אבל….אני רוצה לכתוב על ה"אבל" הזה שנתקלתי בו. ה"אבל" הגדול שהרבה מההורים, שממהרים ונותנים ריטלין, מתעלמים ממנו כי הוא דורש מאמץ גדול מדי מצדם.

כשראיתי שהבת שלי "לא מממשת את הפוטנציאל שלה" בביה"ס, לא עוקבת אחרי החומר הנלמד ומקבלת ציונים בהתאם, הבנתי שצריך לעשות דבר. אני לא מאמינה בעולם פשוט בו קיימת סיבה אחת בלבד לתוצאה, אלה סיבות מרובות. לכן, "תקפתי" את הבעיה מכל הצדדים.

שוב, הכי קל לחשוב: בעיה – קשב וריכוז, פתרון "אינסטנט" – ריטלין.

אני מאמינה בפתרונות שלוקחים זמן – מחשבה של שנה ופתרון של שנתיים.

קבלו את ההמלצות שלי לטיפול בילד עם קשב וריכוז.

  1. טלפון נייד – טלפון ומשחקי מחשב פוגעים בקשב. ילד שנמצא רוב הזמן בטלפון הנייד או במשחקי מחשב, לא יכול לממש את הפוטנציאל שלו. כשהציונים של הילד נמוכים והוא לא עושה שיעורים, לרוב זה קורה כי פשוט אין לו זמן לשיעורים וקשה לו להתרכז. הורה יקר – תנסה אתה לשחק במשחק מספר שעות רצוף ותגיד מה אתה מרגיש אחרי זה. האם תוכל להתיישב ללמוד? האם תוכל לראות את האותיות שבספר ולהבין אותם? ברור שלא. ראיתי ילדים שהרגליים והידיים שלהם רועדות כשהם משחקים במשחקים בנייד, ילדים שכואב להם ראש ולא יכולים להרדם. יש מעט מאוד ילדים שיכולים לשלב בין הלימודים, משחקים בחוץ וטלפון נייד. ילד לא יכול בדרך כלל, לארגן את הזמן שלו בצורה מסודרת כל כך. יש שלא יסכימו איתי (אם כן – אדרוש מהם פתרון אחר), אבל אני בעד שלא לתת טלפונים ניידים לילדים -בכלל. אני לקחתי מהבת שלי את הטלפון הנייד וראיתי כמה טוב זה עשה לה, התפנה לה זמן ללמוד, היא נהייתה רגועה יותר וחברות שלה השיגו אותה דרך הטלפון שלי. זה לא פשוט לקחת טלפון. זה דורש מאמץ רב מצד ההורה (התעקשות, ויכוח, עמידה מול דמעות ומה לא) אבל המאמץ משתלם!
  2. הייתי בודקת האם לילד חסרים ויטמינים או שהוא אוכל אוכל (כמו סוכר, גלוטן) שמעודד בעיות קשב וריכוז. אני לא רופאה, אבל ראיתי ילדים שעליות וירידות של סוכר וגלוטן משפיעות עליהם. ילדים אלו לא יכולים להיות יציבים ולכן הייתי קודם כל משנה אצלם את התזונה (כמובן – החלק הקשה הוא לשנות את התזונה של ההורה עצמו – הילד, בדרך כלל, משקף את ההתנהגות של ההורה)
  3. אבחון פסיכודידקטי – ציטוט במוויקיפדיה: "זהו תהליך אבחנתי הבוחן את מקורם של קשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצב הפסיכולוגי של התלמיד." באבחון זה בודקים במדויק איפה הקשיים של הילד – האם יש לו בעיות זכרון? האם הוא מתקשה לקרוא עם ניקוד? האם קשה לו במתמטיקה? מה רמת האינטלגנציה שלו יחסית לשאר הילדים בגיל שלו? בעצם, אחרי המבחן הזה, תדעו בדיוק במה מתקשה הילד שלכם. בנוסף, המבחן הזה יהווה אישור שלכם עבור ביה"ס לקבל שיעורי עזר. ללא המבחן, תצטרכו לעבור תלאות עד שיתנו לכם שיעור כזה.
  4. אבחון קשב וריכוז – בשונה למבחן פסיכודדקטי, המטרה שלו היא לבחן האם ואיך ריטלין משפיע על הילד. המטרה שלנו הייתה לנסות את כל האפשרויות האחרות עד שנגיע (בתקווה – לא) לריטלין, לכן ויתרנו עליו.
  5. טיפול בסביבה של הילד – בדקו האם הילד שלכם מאושר? לגרום לילד להיות מאושר, זה לא אומר לקחת אותו לפעילויות משמחות ולקנות לו ארטיק. זה הרבה יותר מסובך מזה.
    • דברו עם הילד, הבינו מה מפריע לו והציעו פתרונות. נקודת מבט של מבוגר היא שונה מנקודת מבטו של ילד. אני קיימתי, ועדיין מקיימת, שיחות עם הילדות שלי, ומלמדת אותן לפתור בעיות. כך סוללים את הדרך אל האושר שלהן. אם הילד לא מאושר, יכול להיות שהבעיה היא בו. הציעו פתרונות.
    • אם צריך (כאן כל הורה מפעיל את שיקול הדעת שלו), העבירו אותו כיתה, ביה"ס, שכונה, או עיר. אני עשיתי את זה, ולא פעם אחת. אצלי זה עבד. המעבר הזה תורם גם לריכוז בשיעורים.
    • בדקו מי החברים של הילד. האם הם משפיעים לרעה עליו? אם כן, מצאו פתרונות יצירתיים בכדי לנתק קשרים אלו. עדיף חבר אחד או שניים טובים מאשר עשר רעים.
    • טפלו בזמן הפנוי של הילד – רשמו אותו לחוגים שהוא אוהב, תנו לו לבטא את עצמו בדברים שהוא חזק בהם.
    • ילד, שיש לו בעיות בקשב וריכוז, צריך לעשות ספורט אירובי. זה קריטי. ספורט מזרים חמצן למוח ומשפר בכך יכולת ריכוז. בנוסף, ספורט אירובי משחרר אדרופינים שגורמים לנו להיות מאושרים יותר.
  6. גיל – גם הגיל יכול להשפיע על הריכוז של הילד. המורים טוענים שיש ילדים, שכשמתבגרים, פתאום קופצים בלימודים (ויש ההיפך). הכיתות הן מעורבות עם ילדים שהבדלי הגיל בינהם יכולים להגיע לשנה. השנה הזאת, עבור חלק מהילדים, יכולה להיות משמעותית מאוד. אל תשוו אף פעם את הילד שלכם לילד אחר, באותה כיתה, שגדול ממנו בכשנה.
  7. שיעורים – נושא כאוב במיוחד. בעצם, מכאן הכל התחיל…. אני בעד ליצור סביבה תומכת ללימודים ולעודד את הילד ללמוד לבד. אני שומעת הרבה על ילדים שכל שנות הלימוד שלהם מבלים עם מורים פרטיים. לדעתי, זו טעות – אם הילד מתקשה, צריך לאבחן אותו, ולתת לביה"ס להתמודד עם הקשיים שלו. מסגרת הלימודים צריכה להתאים לו.
  8. האחריות על הלימודים צריכה להיות על הילד. צריך להדגיש לו את זה. המטרה שלנו, ההורים, היא לכוון וללמד את הילד איך ללמוד. לימדו אותו איך ללמוד ולהצליח במקצוע מסוים. זה דורש לפעמים שנים, עד שהילד מבין איך לארגן את החומר למבחן, או כמה זמן דרוש לו כדי ללמוד בהצלחה למבחן. דרך ההצלחות שהוא יחווה – ציונים טובים במבחנים, הוא יסיק לבד מסקנות – כמה זמן הוא צריך ללמוד למבחן כדי להצליח, איך הוא צריך לארגן את החומר וכדומה.
  9. אני מאמינה שעם השקעה נכונה, כמעט כל ילד ניתן להביא לרמה בינונית, בכל מקצוע. ההורים צריכים להשתנות ולהתאים את צורת הלימוד לילד – זה דורש הרבה השקעה. להלן סעיפים שיעזרו לכם. אל תנסו להטמיע הכל בבת אחת – זה מאוד קשה. תקחו סעיף אחד ותתחילו ממנו.
  • לוודא שהילד יושב בשורה ראשונה בכיתה כדי שיהיה מרוכז יותר בשיעור
  • להגדיר שהילד עושה שיעורים כל יום, בצהריים, ישר אחרי האוכל או לדוגמא, בשעה חמש בדיוק. הגדרת זמן והכנסת הילד לשגרת לימודים היא קריטית להצלחתו. חשוב גם לבדוק את השיעורים שהוא עשה ולתקן אותם כדי להרגיל אותו לרמת שיעורים הנדרשת.
  • לעשות שיעורים במנות קטנות. אם המורה נתן 10 תרגילים בחשבון, לעשות 5 תרגילים. השאיפה היא, בסופו של דבר, להגיע ל"מנות גדולות". הילד צריך להגיע לרמה של הכיתה.
  • לפני שמתחילים לעשות שיעורים, ליידע את הילד מה התוכנית, לדוגמא: 5 תרגילים בחשבון וזהו. כשהילד יודע מראש, הוא רגוע יותר.
  • לוודא שהילד מרוכז בזמן שמדברים איתו. כשהבת שלי הייתה לא מרוכזת, הייתי ממשיכה לשיר "לה, לה, לה" במקום הסברים. עד כמה שזה לא ישמע אבסורדי, דווקא שיטה זו החזירה חיוך לפנים שלה ועם החיוך חזר הריכוז. אין טעם לדבר כשהילד לא מרוכז.
  • לדבר עם הילד על הקושי שלו להתרכז ולשאול "מה אתה חושב שיכול לעזור לך להתרכז בשיעור?". כמו כן, תשאלו מדי פעם – האם הוא הצליח להתרכז בשיעור ספציפי בבית הספר.
  • להביא דוגמאות לאנשים שהצליחו בעבודה קשה. אני טוענת שאין ילדים שלא מצליחים. יש ילדים שצריכים "פחות" כדי להצליח, ויש ילדים שצריכים "יותר" כדי להצליח. אני מאמינה בזה.
  • להאיר את ההצלחות הקטנות והגדולות של הילד. לא להיות קמצן במחמאות. אבל גם לדאוג שהמחמאות יהיו עינייניות וקשורות להצלחה בתרגילים שביצע.
  • למצוא פתרונות יצירתיים ללימודים. לדוגמא, בעלי המציא שיטה שתעזור לבת שלי לזכור מילים באנגלית – לצייר ציור שיהיה תצוגה גרפית של המילים שצריך ללמוד (אם צריך ללמוד clouds, אז שהילד יצייר עננים ויכתוב ליד clouds) . אפשר גם ללמוד שיר באנגלית שהילד אוהב.

  • סדר – ללמד ילד להיות מסודר. לשבת איתו ולעבור על המחברות ולהסביר איך אפשר להשתפר. לסדר איתו את התיק.
  • ספורט – אידיאלי הוא שהילד יעשה ספורט אירובי לפני שניגש לעשות שיעורים.
  • חשבון – ללמד ילד להקדיש זמן להבנה, ותכנון פתרון של בעיות חשבון. קראתי מחקר שילדים שמצליחים, מקדישים 90% זמן מפתרון הבעיה לתכנון, ורק 10% לפתרון הבעיה.

puzzle-654957_960_720

כדי להצליח עם ילד כזה צריך לגייס מאמץ של כל המשפחה וביה"ס -אבא, אמא, ביה"ס – כולם צריכים להקדיש זמן ללימודים של הילד. חשוב גם להתחלף בתוך המשפחה, כי המאמץ דורש הרבה כוח נפשי. כל ההתנהלות הזאת צריכה להיות מסודרת.

אז אם עשיתם את כל זה, ואתם עדיין רוצים לתת לילד ריטלין, קודם קחו אותו בעצמכם, ותגידו מה הרגשתם. תתפלאו שיש הורים שלקחו והרגישו שהם השתמשו בסמים – אומנם עם שיפור ביצועים, אבל עדיין סמים.

ואם אחרי זה החלטתם, בכל זאת, לתת לילד ריטלין, אז כנראה שהוא באמת זקוק לזה.

 

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קשב וריכוז, אבל בעיקר מה שבינהם…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s