שנתיים עם קלינאית תקשורת

אני אתחיל מהסוף – אם אי פעם הגננת תמליץ לכם לקחת את הילד לקלינאית תקשורת, אל תהססו לרגע. תתחילו את התהליך מיד. אחת, הגננות יודעות על מה הן מדברות – יותר מההורים. הן נחשפות לכ- 30 ילדים, יום ביומו, במשך שנים ויודעות להשוות. גם אם זה מגיע בתור "המלצה", תעזבו הכל ורוצו להזמין תור. שתיים, גם אם הבעיה בדיבור לא כל כך גדולה, אתם תעשירו את השפה של הילד ותשפרו את הבעיה הנקודתית. שלוש, התהליך, מהגשת הבקשה בקופת חולים ועד ההגעה לקלינאית, לוקח לפחות חצי שנה – זמן שיכול להיות קריטי להתפתחות של ילדכם. ארבע, כדאי לתקן את הדיבור עד גיל 6 – זהו גיל קריטי להתפתחות הילד.

לי לקח שנה להגיע לקופת חולים, לאחר שקיבלתי את ההמלצה של הגננת. חצי שנה נוספות חיכיתי לתור. בגיל חמש, קפצנו לקרון האחרון של הרכבת ורק אצל הקלינאית הבנתי את עומק הבעיה. עברנו שנתיים מאוד קשות של לימוד כמעט יום יומי בבית: קבוצות (כלי נגינה, פירות, כלי בית ועוד), משפטים מורכבים (דוגמא: הלכתי לחנות, אבל לא מצאתי…), ניגודים (צר-רחב), צלילים שורקות (צ, ז, ס) ולקראת הסוף גם דחיקת לשון.

חשוב לציין – אין כל טעם ללכת לקלינאית אם אתם לא עושים שום דבר בבית. זה מצריך משמעת עצמית ושיתוף פעולה של שני ההורים כדי להגיע לתוצאות.

בהמשך תוכלו לראות את המשחקים בהם השתמשה קלינאית התקשורת ללימוד הילדה שלי.

משחק "מילים בחרוזים"

משחק…

למרות שלא נשארה לי קופסא של משחק הזה, אבל בכל זאת החלטתי לפרסם אותו. ילד בוחר כרטיסיה ומסביר לאמא או אבא איך להציב את החיות ואת הפריטים הנוספים שבחווה, עפ"י הכרטיסיה הנבחרת. לומדים: מאחורי, לפני, באמצע…ובכלל, "להסביר לאחר". השתמשתי במשחק זה גם ללימוד אנגלית – הכל אותו דבר, אך באנגלית.