רגישות לגלוטן – הגילויים

לפני מספר שנים גילינו אצל אחת הבנות שלי צליאק. בעקבות גילוי זה הוצאתי מהבית את כל האוכל שמכיל גלוטן. אחרי שעשיתי זאת, התחלתי לגלות על עצמי "דברים". להלן מספר גילויים שלי:

ספורט – אני יכולה לאכול גלוטן, אך עדיף שזה ילווה בספורט. אם אני עושה ספורט ביום ה"גלוטני" שלי – הבטן לא מתנפחת לי.

חלב – הבנתי שאני רגישה לחלב רגיל. אם אני שותה מעבר לנס קפה רגיל (לדוגמא: קפה הפוך), בטן תתנפח לי – קצת. אומנם אני ממשיכה לשתות את הקפה ההפוך שלי, אך הביתה אני קונה רק חלב דל לקטוז 2%. יש לו טעם של חלב רגיל ואף אחד לא מרגיש בהבדל.

בצק פילו – תמיד העדפתי לקנות במאפיה מאפים העשויים מבצק פילו. אף פעם לא חשבתי על הסיבה לכך. לאחר גילוי הרגישות, שמתי לב שבצק פילו הוא קל יותר לעיכול בשבילי. האופה במאפיה הסבירה לי שבאופן ההכנה של בצק פילו לא משתחרר כ"כ הרבה גלוטן וכנראה זה הגורם להרגשה החיובית שלי.

לציטין סויה – אף פעם לא הבנתי למה משוקולד חלב יוצאים לי פצעים על הפנים ומשוקולד מריר – תלוי גם איזה סוג – אין. הגילוי המרעיש בשבילי היה כשהתחלתי להשוות את המרכיבים וגיליתי שאני בעצם רגישה ללציטין סויה!

טוסטים – שמתי לב שלחם שעבר דרך טוסט הוא קל יותר לעיכול. לאחר חיפוש באינטרנט מצאתי הוכחה לתחושה שלי – יש מחקר המצביעה על כך שגלוטן נהרס בטמפרטורה מאוד גבוהה (בטוסטר הטמפרטורה גבוהה יותר מבתנור).

ולבסוף – בלי גלוטן, ההליכה לשירותים הרבה יותר נעימה, תאמינו לי…..

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s