כשהייתי ילדה בבריה"מ לא היו לנו הרבה משחקי קופסא, בובות וכדומה. רוב הזמן היינו משחקים בחוץ והדמיון פעל שעות נוספות. אחד המשחקים שנורא אהבתי זה להסתיר " מטמון". "המטמון" היה בדרך כלל עטיפה נוצצת מסוכריה ומעל חתיכה של זכוכית ירוקה שבורה (תמיד היה בנמצא). הייתי חופרת בור קטן באדמה, שמה את העטיפה, מכסה בזכוכית, ומכסה את ה"אוצר" באדמה. מדי פעם הייתי בודקת אם האוצר שלי במקום וגם מחליפה אותו באוצר אחר.

פעילות זאת נחלה הצלחה גם עם הבת שלי בת ה-5. חפרנו והסתרנו את האוצר קרוב לגן שלה. מדי פעם, אנו אוצרים ובודקים אם הוא עדיין במקום.