ספרי ההרפתקאות של ז'ול וורן

השלמתי עם זה שהבנות שלי לא יקחו בספרייה את הספרים הישנים ותמיד יעדיפו את אלו החדשים, עם הכריכות הצבעוניות, שמזכירות את הסרטים המודרניים או יותר גרוע, משחקי מחשב.

ומכיוון שקלאסיקות ספרותיות, שנמצאות בספריה, הן בדרך כלל ישנות, החלטתי לקחת את הספרים האלו בעצמי ולהקריא להן אותם. רציתי להכיר להם עולם איטי יותר, בו לוקח זמן לעלילה להתפתח, שבהם יש פרטים שצריך ללמוד אותם והשפה, כמובן, עשירה יותר.

למטרה זו בחרתי שני ספרים של ז'ול וורן:

"מסע אל בטן האדמה"

"מסביב לעולם ב-80 יום"

חייבת להודות, אני בעצמי לא קראתי את הספרים האלו. כשהייתי ילדה, "הרפתקאות" לא היו מסוג הספרים שאליהם הייתי מושיטה את היד בספריה. החלטתי לעשות תיקון עם הילדים שלי….

התחלתי עם "מסע אל בטן האדמה". ז'ול וורן, כמו אומן אמיתי, מתאר כל פרט במסע של החוקר, האחיין והעוזר שלהם, "אל" הר הגעש, ואחר כך את המסע "בתוכו". כמות הפרטים שאיתה היו צריכים להתמודד הבנות שלי הייתה גדולה. חלק מהפרטים הן לא הבינו ו"המשכנו הלאה" וחלק מהפרטים עצרתי והסברתי. הכל היה מוזר להן. שירן, בת ה-9, שאלה "למה הם נוסעים ונוסעים (מבריטניה לאיסלנד) ולא מגיעים להר הגעש?".

בכדי להקל על הבנות ולעשות את הקריאה חווייתית יותר, השתמשתי בכדור הגלובוס ובהמשך, גם רכשתי אחד, משוכלל יותר, העומד על רגל ומאיר מבפנים.

הקריאה הייתה איטית מאוד בהתחלה.

להפתעתי הרבה, "כשהגענו להר הגעש והתחלנו לרדת לעומק האדמה", נועה בת ה-6, שהסיפור בהתחלה נראה קצת "גדול עליה", התחילה להתעניין בו יותר ויותר. היא התחילה לבקש, כל ערב, לא להפסיק את קריאה ולהמשיך בסיפור. "כנראה שההתמדה שלי משתלמת", חשבתי לעצמי, תוך כדי התחנונים של נועה.

הסיפור שמסופר בספר הוא על שלושה אנשים: פרופסור לידנברוק – מינרולוג, מומחה למחצבים, אחיין שלו, אקסל, המספר את הסיפור, ומורה הדרך, שהם שכרו את שירותיו – כולם יורדים לתוך לוע הר הגעש באיסלנד, כדי לחקור אותו ולהגיע אל בטן האדמה. הם מתמודדים עם חושך, מחסור במים ופגעי הטבע, נתקלים בעצמות של חיות פרהיסטוריות וים מסתורי שנוצר בעומק האדמה – זהו סיפור על התמדה, התמודדות עם הקשיים "למרות המכשולים שבדרך" ועל רצון ללמוד דברים חדשים. אלו בדיוק הערכים שהייתי רוצה להעביר לילדים שלי (ומקווה שהצלחתי).

סיימנו את הספר במתח רב (כש"יצאנו" באיטליה) ונראה שהבנות נהנו ממנו מאוד. הן נזכרו בו עוד הרבה זמן אחרי סיומו.

הקריאה בספר "מסביב לעולם ב-80 יום" כבר זרמה יותר בקלות. אחרי שהסברתי לבנות "מה זה מועדון הג'נטלמנים האנגליים בלונדון" ("את בתנועת נוער יוקרתית, שאפשר להצטרף אליה רק בשיטת "חבר מביא חבר". את מי היית מביאה?"), אנחנו יצאנו לדרך מסביב לעולם. הגלובוס "עבד כאן שעות נוספות". עברנו בין מדינות שונות, תוך כדי שאנחנו לומדות על תעלת סואץ, על אימפרליזם (הודו הייתה תחת שליטת הבריטים), על המורמונים בארצות הברית, על האוקיינוס השקט (האם הוא שקט וכמה זמן צריך כדי לעבור אותו), על התרבות היפנית וההודית, ועוד המון פרטים שהעשירו את הידע שלי ושל הילדים.

מתחתי את קריאת שני הספרים על פני חודשיים-שלושה, כשאני קוראת פרק אחד או שניים כל פעם. רק כשהבנות ביקשו להאריך את הקריאה, קראתי שלושה-ארבעה פרקים.

סך הכל די נהנו מהקריאה, אך בהחלט זאת הייתה גם קריאה "לימודית" שמטרתה הייתה להעשיר את הידע של הבנות.

לסיכום, אני חושבת שמילאתי את חובתי – חשפתי את הבנות לעולם בוגר ועשיר יותר (מאשר עולם "הקומיקסים והנסיכות"). הכדור עכשיו במגרש שלהן. האם ירימו אותו? רק הזמן יראה…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s