סיכום חצי שנה בלי קבוצות וואטסאפ של הורים

אני לא אמא מודאגת. אני בן אדם מאוד אופטימי בקשר לחינוך ילדיי…

בתחילת שנת הלימודים קיבלתי החלטה – פרשתי מכל קבוצות הוואטסאפ של ההורים. נמאס לי לשמוע "מה מרגישות האמהות המודאגות". אף פעם "לא דאגתי את הדאגות שלהן".

תמיד חשבתי שאנחנו עבדים של הוואטסאפ ושל האנשים שכותבים בקבוצות (בעיקר נשים על הרגשות שלהן), אבל רק כשפרשתי וקיבלתי את חיי בחזרה, הבנתי עד כמה…

איך מסכמים חצי שנה בלי קבוצות הורים? – דממה, רוגעה, זמן פנוי ויכולת להתמקד במה שחשוב באמת – הילדים שלי. "זה מה שקרה לי" אחרי שפרשתי מקבוצות ההורים (4 ילדים, תאמינו לי, זה הרבה קבוצות – קבוצות בית הספר/גן, קבוצות חוגים, קבוצות "צופים" למינהם).

"איך אני עוקבת אחרי האירועים בבית הספר?", אתם שואלים…לפני שפרשתי, ביקשתי מהמורות של הילדות שלי לפתוח קבוצת "שידור" וואטסאפ, בה רק המורה יכולה לכתוב. הורים לא יכולים להגיב. אחת המורות כבר התכוונה לפתוח קבוצה מסוג זה וצירפה אותי אליה. השניה פתחה בעקבות הבקשות הנשנות שלי. השלישי (זה מורה), לא פניתי אליו בכלל. ילדה בת 14, לדעתי, לא צריכה את המעקב שלי אחר האירועים בבית הספר. לכל הבנות יש אפליקציות בית ספריות בהם המורים מדווחים על: ציונים, איחורים ואירועים נוספים. הרביעית, ואחרונה חביבה, הגננת של הבת שלי הקטנה, תמיד שלחה את ההודעות שלה במיילים (אל תדאגו, כבר הכנתי את עץ המשאלות לקראת חג האילנות).

בנוסף, הילדים שלי מדווחים לי על אירועים חריגים שקרו בבית הספר כחלק מהתשובה שלהם ל"איך היה לך בבית הספר היום?"….."אמא, את יודעת ש-xxx הרביץ ל-yyy וכל ההורים…" "…לא נורא, הם יתבגרו ולא ירביצו אחד לשני. אני מקווה שההורים מחנכים אותם בבית." ….איזה כיף שאני לא "שם"….

"מה פספסתי?", אתם שואלים. כלום. מרגע ששילמתי דמי ועד לכיתה ולגן, מבחינתי הייתה דממה. נכחתי בכל האירועים של בית הספר… לפחות בכל האירועים, שרציתי.

"איך זה השפיעה חברתית על הבנות שלי?", אתם שואלים. הפרישה שלי מהקבוצות לא השפיעה בשום צורה על הילדות שלי. מי שהיה חבר, נשאר חבר. הבנות עידכנו אותי על ימי ההולדת, במידה והיו. זה איפשר לי לסנן את ימי ההולדת שאני לא צריכה לקחת אותן אליהם – ימי ההולדת של ילדים שהם לא חברים שלהם. אחת הבנות שלי נבחרה אפילו למועצת התלמידים, אחרי שכמאה ילדים בבית הספר הצביעו עבורה (כבוד!). ומי שהייתה עם שתיים – שלוש חברות שלה (מבחינתי זו התבגרות תקינה) , נשארה גם איתן. הכל בסדר חברתית…

סיכום של חצי שנה בלי קבוצות וואטסאפ – "כיף לי במקסימום"…..

נ.ב

הרי כל אחד יודע את זה בלב שלו – חינוך של ילדים, וטיפול בהם, אינו קורה בוואטסאפ.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s