באמצעות פעילות זו הילדים מכירים את תכונתו של החומר – צף או שוקע.

"אמא היה כיף. תעשי לנו עוד פעילות כזאת", סיכמה נועה, בת ה-7. גם שירן, בת ה-10, שיתפה פעולה ונראה ש"היה לה נחמד".

כשניסיתי לעשות את אותה הפעילות עם תמר, בת ה-3, היה פחות "זורם", אך עדיין ראיתי שהיא מתרכזת ומנסה להתביע את "החומר" וצופה בו צף. חזרתי ואמרתי לה "צף". היא דחפה את היד שלה לתוך הכוס וניסתה להתביע את "העץ", אך ללא הצלחה. בסופו של דבר ראיתי אותה חוקרת ומתעניינת בכל חומר שהכניסה לתוך הכוס, וזאת הייתה המטרה של הפעילות – לעניין את הילד בסביבתו ולאתגר את החשיבה שלו.

אביזרים

משטח לבן מגומי (כדי לתחום את משטח העבודה) – קניתי אותו במקס סטוק

כלי שקוף עם מים

שני פסי כותרת עם כיתוב – "צף", "שוקע"

קופסא עם חפצים מחומרים שונים: עץ, ברזל, פלסטיק, גומי

אופן המשחק

מבקשים מילד לשלוף חפץ מהקופסא ולנחש האם הוא יצוף או ישקע.

לאחר שניחש, מבקשים לטבול את החפץ בכלי עם מים.

צופים בחפץ שוקע או צף. בשלב זה אפשר לציין מאיזה חומר עשוי החפץ ("זה עץ ולכן הוא צף").

מוציאים את החפץ ושמים בעמודה שמתאימה לתכונה שלו – "צף" או "שוקע".