לא ממש תכננתי את הפעילות הזו. החלטתי שאני אדפיס כמה מציורי הדיוקן שבחרתי, אשמור אותם בבית, "וכבר אמצא מה לעשות איתם". למדתי לזרום עם החיים…. .

ערב אחד, הרגשתי שנועה תשמח לפעילות מסוג זה. שלפתי את הציור של ג'וזפה ארצ'ימולדו, הדפסתי את התמונה של הצייר, כתבתי בכתב יד את הפרטים האישיים שלו, … והתחלנו.

הראתי לה ולאחותה הקטנה את הציור. הם הסתכלו עליו בעיון רב, ולא הצליחו להסיט את המבט שלהן ממנו.

סיפרתי להן שזהו דיוקן של מלך רודולף II, שצייר ג'וזפה ארצ'ימבולדו.

(דיוקן נוסף של רודולף II)

"דומים?"

(דיוקן עצמי: ג'וזפה ארצ'ימבולדו )

"דיוקן הוא ציור של אדם. לרוב מציירים רק את פלג הגוף העליון שלו.

… פעם ציירו הרבה דיוקנאות של בני אצולה. …

… כמו שאתן יכולות לראות, זהו דיוקן קצת אחר."

בחננו, ביחד, את הציור. שאלתי אותן "במה השתמש הצייר כדי "לעשות" את העיניים, הלחיים, השיער ואת שאר האיברים בגוף?"

הן ענו והמשיכו להתבונן בו ("בחירה מוצלחת של הציור!").

ביקשתי מנועה לבנות דיוקן "בדיוק כזה", מהירקות והפירות שיש לנו בבית.

היא התלבטה, הסתכלה במקרר ותוך כדי גם התלוננה על כך ש"אין שום דבר שהיא רוצה" בבית.

ובכל זאת, בעידוד שלי, היא ניגשה לעבודה. כנראה, הרב שהציור של ג'וזפה ארצ'ימבולדו הציב לה, הרגיש לה גבוהה מדי.

אבל כמו שציפיתי, התוצאה הייתה יפהפייה:

תמר, בתי הקטנה, גם לא הצליחה להסיר את המבט שלה מדיוקן זה (לא התאפקתי וצילמתי אותה):

אחרי שהתבוננו ביחד בציור, עזרתי לה לצייר את הציור שלה, בהשראתו:

למחרת, כהרגלי,הצבתי את הציור, על השולחן בסלון, כדי שגם הבנות הגדולות שלי יוכלו להתבונן בו.

הן גם התעניינו בו מאוד.

סיפרתי לבנות את הסיפור שמאחורי הציור:

"הציור הוא דיוקן של רודולף ה-II, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ששלט בין 1576-1612. מקום מושבו היה בוינה. הוא תמך באומנות ובמדע,.. וכנראה, היה לו גם חוש הומור כי הוא לא הרג את ג'וזפה אחרי שצייר את הציור הזה.

בציור מתואר רודולף II כורטומנוס (Vertumnus), אל עונות השנה, השינויים, הגנים, ועצי הפרי, מהמיתולוגיה הרומית.

לפי הסיפור מהמיתולוגיה הרומית, פומונה (Pomona), אלת השפע ופירות עץ דחתה את אהבתם של כל האלים ביער. גם ורטומנוס התאהב בה, ורצה לזכות בליבה.

הוא ניסה בהתחלה לרמות אותה, והציג את עצמו בדמויות שונות – כדייג, כקוצר, כבוצר ענבים, אבל בסוף הפך את עצמו כאשה זקנה שהמליצה לפומונה לקבל את אהבתו של ורטומוס.

לאחר מכן, אחרי שביקר כאשה הזקנה, הוא הפך את עצמו ל"מי שהוא", בחור בלונדיני עם עיניים כחולות, יפה תואר ובא אל פומונה שוב.

הפעם פומונה התאהבה בו.