שיטת מונטסורי – תקופות רגישות אצל הילד

אחד הדברים היותר חשובים שלמדתי, כשנחשפתי לשיטת החינוך של מריה מונטסורי, הוא להתבונן בילדה הקטנה שלי ולזהות את תקופות הרגישות אצלה. זיהוי תקופות אלו איפשר לי להתייחס בסבלנות להתנהגות שלה ולהתאים לה צעצועים בהתאם לצורך ההתפתחותי שלה.

כשהילדה שלי רצה בלי הפסקה (ואני אחריה) – לא חשבתי שהיא "היפראקטיבית", אלה שהיא בתקופת רגישות לתנועה. בסבלנות, רצתי אחריה ואיפשרתי לה לטפס על גדרות ועצים, לחקור את השיחים וסתם לרוץ ממקום אחד לשני.

כשהיא הכניסה חפצים לפה, איפשרתי לה "לטעום" אותם כי כך היא למדה על העולם.

כשהיא הייתה מתעצבנת וצועקת עלי "לא ככה!", מסדרת את הקלפים של המשחק אחרת ואומרת "ככה!", לא חשבתי שהיא "סתם רוצה לעצבן אותי", אלה שהיא ב"תקופת הרגישות לסדר".

כשהיא התחילה להגיד "מה כתוב פה?", ישר קניתי לה אותיות כי הבנתי שהיא נכנסת לתקופת רגישות של אותיות וצלילים.

וכנראה גם התקפי זעם שהיו לה עד גיל 3 היו חלק מהתפתחות תקינה בה היא למדה על שליטה רגשית.

אז אילו תקופות רגישות קיימות?

בין 0 ל-6 שנים, הילד מתפתח לפי תקופות רגישות. בגרף הבא מתוארות תקופות הרגישות הקיימות:

תנועה

תבנית מתמטית/ מתמטיקה

שליטה רגשית

סדר

חפצים קטנים

אוצר מילים

חושים

אותיות, צורות וצלילים

מוזיקה

כתיבה

קריאה

(הגרף באדיבות של דנה בלינדר, hamontessoria# באינסטגרם)

תקופות רגישות אלו יכולות להתקיים במקביל.

כשתקופה אחת מסתיימת היא לא חוזרת יותר לעולם, לכן כל תקופה כזאת היא חלון הזדמנויות שלנו לפתח את הילד בתחום הרגישות שבו הוא נמצא. בתקופה זו הילד מתעניין באופן טבעי בתחום הרגישות ותוכלו לראות אותו עובד בשימחה ובריכוז עם אביזרים השייכים לתקופה זו.

התפקיד של מבוגר הוא לזהות תקופת הרגישות של הילד שלו ולתת מענה לצרכיו.

ומה לגבי ילדים מעל גיל 6?

בגדול, כל מה שלמדתי עד כה:

ילדים מעל גיל 9, שואפים לעצמאות נפשית. תקופות הרגישות שלהם הם: דמיון, צדק, סוציאליזציה (קשרים חברתיים).

ילדים מעל גיל 15 שואפים לעצמאות כלכלית. תקופות הרגישות שלהם הם: צדק חברתי, שייכות, כבוד עצמי, מודל לחיקוי (חיפוש).

ילדים מעל גיל 21 שואפים לעצמאות רגשית.

אנחנו, ההורים, צריכים לתמוך בשאיפות אלו. לדוגמא, מריה מונטסורי הייתה אומרת שילדים בגיל ההתבגרות צריכים לעבוד בחוות חקלאיות ולמכור את התוצרת שלהם. בהחלט עונה לצורך להיות עצמאיים. (חשוב להדגיש שהיא חיה מאה שנים לפני).

ילדים בגיל ההתבגרות רוצים להיות מועילים לחברה, להרגיש שיש להם ערך.

אני מאפשרת לבנות שלי לכבס את הבגדים שלהן, לבשל ארוחות שישי, לעבוד בעבודות מזדמנות ומעודדת אותן לחיות חיים חברתיים. אני מאמינה שכך מגדלים מתבגרים בריאים ובטוחים בעצמם.

לסיכום אגיד, אני הפכתי להיות הורה טוב יותר כשהכרתי את תקופות הרגישות האלו. הורה שמכיר אותן הוא הורה אחר, הוא הורה סבלני וטוב יותר לילדיו. הוא הורה שיודע מה הצרכים של הילד שלו ונותן להן מענה וכך מונע, לפעמים, ויכוחים מיותרים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s