אני מודה ומתוודה, כשאני מתעצלת ומכינה את הכוסמת "בלי כלום", אף אחד לא רוצה לאכול אותה. ואז אני שואלת את עצמי: "היית לפחות שמה חמאה אחרי הבישול. מה היה כל כך קשה?"

כוסמת עם חמאה זה טעים (בדיוק כמו פסטה עם חמאה), אבל המתכון הזה לוקח ומעלה את הכוסמת כמה דרגות מעל, ונותן לה מקום של כבוד, שהיא ראויה לו.

הרבה גזר, הרבה שום, זרעי כמון וזרעי כוסברה במתכון, הם אלו שהופכים את הכוסמת הזאת למעדן. אבל לא רק הם – גם טיגון בחמאה מוסיף המון (כמישהי שלא משתמשת במרגרינה, קשה לי להמליץ עליה לשומרי כשרות, אבל הבנתם את הרמז במה אפשר להחליף את החמאה 🙂 ).

בקיצור, יוצא מ-ע-ד-ן! בפעם הראשונה שהכנתי אותה, אפילו לא הספקתי לצלם, כי אחרי הארוחה לא נשאר ממנה כלום.

מצרכים

• 10 שיני שום
• כף זרעי כמון
• כף זרעי כוסברה
• חצי צרור כוסברה טריה קצוצה
• 4 גזרים מגוררים בפומפיה גסה
• 2 בצלים מחולקים לרבעים ופרוסים
• 1 ק"ג קוביות גדולות של פרגיות (השתמשתי בסטייקי פרגית שהיו לי בבית וחתכתי אותם לקוביות)
• 2 כוסות כוסמת קלויה
• מלח, פלפל
• חמאה

אופן ההכנה

שמים את החמאה ושמן זית במחבת ומחממים. מוסיפים את הבצל. מטגנים עד שמתחיל להזהיב.

מוסיפים את הגזר ומטגנים עד שהופך להיות רך.

מוסיפים את זרעי הכוסברה והכמון. מטגנים כדקה.

מועכים את כל שיני השום ומוסיפים למחבת.

מוסיפים את הכוסברה הטריה. מטגנים עוד כמה דקות. ממליחים ומפלפלים.

במחבת נפרדת, מטגנים את הפרגיות בשמן זית. (יש לי סיר רחב מאוד, לכן אני מזיזה את תערובת הגזר, ובמקום הפנוי מטגנת את הפרגיות)

ממליחים ומפלפלים את הפרגיות, תוך כדי טיגון.

מערבבים את תערובת הגזר עם הפרגיות.

בינתיים, במחבת נפרדת, מוסיפים את החמאה ושמן זית ומטגנים כדקה את הכוסמת הלא מבושלת.

מוסיפים את הכוסמת לסיר עם הבשר. שופכים מעל 4 כוסות מים חמים. ממליחים (בערך כף מלח ים אדום), ומפלפלים.

סוגרים את הסיר עם המכסה. מביאים אותו לרתיחה ומבשלים, מכוסה, בלי לפתוח את המכסה, על אש קטנה עד בינונית, תוך בעבוע קטן, כ-45 דקות. כ-10 דקות לפני הסוף אפשר לערבב קצת את החלק העליון של הכוסמת.