אז אני לא רופאה. ומה עושות "לא רופאות" – קודם כל מסירות מעצמן אחריות. זה בדיוק מה שאני עושה ברגע זה – מסירה מעצמי אחריות על כל מה שאכתוב בהמשך. תעשו טובה, ותלכו להתייעץ עם רופא לפני שאתם מחליטים לעשות משהו על דעת עצמכם.
זה מצד אחד.
מצד שני, נורא רציתי לחלוק אתכם דברים שלמדתי בשנה-שנתיים האלו, ועזרו לי, ולחבריי, לרפא את קרובי המשפחה או את עצמם.
אז בפוסט זה אני הולכת לחלוק אתכם תובנות רפואיות. אלו לא יהיו תובנות על מחלות סופניות, אלה יהיו תובנות על איך לטפל בתופעות רפואיות שרובנו נתקלים בהם, על בסיס יום יומי, אצל הקרובים שלנו או אצלנו.
כדי לשמור על הפרטיות של כל המעורבים, אני אכתוב בשמות בדויים ויחסי קירבה מומצאים, אבל כל הסיפורים שבהמשך הן אמת לאמיתה, ואני מכירה אישית את כולם.
מגנזיום – הידעת?
פעם, כשהייתי עוברת ב"סופר פארם", במעבר של "ויטמינים", והייתי רואה מישהו עומד וקורא בעיון את התווית על אחת הקופסאות, הייתי מחייכת לעצמי בגיחוך: "ויטמינים שמיטמינים – העיקר שיהיה בריא", וממשיכה הלאה.
לא עוד.
יום אחד, בהמלצת "אושיית אינסטגרם" (חובבנית אני, כבר אמרנו 🙂 ), העזתי, ועשיתי בדיקות דם לכל הבנות שלי. גיליתי, להפתעתי, שלזאת שמטיילת רוב היום בחוץ, חסר ויטמין D, לשנייה חסר ויטמין B12 וויטמין D, ולשלישית, חסר ברזל!
"ואו! מה קורה פה?!" שאלתי את עצמי כשאני בוהה בתוצאות הבדיקות. "אלו בנות שאוכלות סך הכל אוכל בריא! … מה קורה לילדים שזוללים כל יום ממתקים ולא הולכים ברגל לכל מקום?!", לא התאפקתי ומשכתי, עוד קצת, את קו המחשבה.
עשינו השלמות. כעבור חודש גיליתי ילדה אחת רגועה יותר בבית הספר, שהפסיקה לריב עם חבריה, והשניה, שהיה חסר לה ברזל, ושהייתה עייפה רוב הזמן, פתאום ערנית ולא ישנונית כל היום.
אבל לא "באתי לדבר אתכם" על ויטמין D, B12, וברזל, שכולנו יודעים ומכירים. (והערה קטנה לפני שאני ממשיכה – בנות (ובנים), תעשו טובה ותבדקו ויטמין D, כי חבל שתהיו בדיכאון סתם. המחסור שלו גורם גם לסרטן שד).
אבל אני כאן בשביל (תופים) – מגנזיום!
חשוב לזכור כמה עובדות על מגנזיום:
– הוא משתתף בהמון תהליכים בגוף.
– הוא עוזר לויטמין D להיספג בגוף (אז אם אין לכם מגנזיום , כנראה שלא יהיה לכם גם מספיק ויטמין D)
– כשאנחנו נמצאים בסטרס, המגנזיום מתפוגג.
– הוא נספג פחות עם הגיל וצריך להשלים אותו.
רוצים לדלג עליו? לא כדאי לכם. חכו ותקראו את הסיפורים הקצרים שבהמשך.
גברת מבוגרת ושמה שירה, שנמצאת כל הזמן בסטרס (כי היא מסוג האנשים שיכינו בקבוקי מים לעת המלחמה שלא תבוא) התלוננה על עיוותים ברגליים ועל זה שקשה לה לישון. בין התלונות הנוספות שלה, היו גם "נמלים" בכל הגוף.
– "מתי העיוותים קורים?", נשאלה הגברת.
– "בעיקר בלילה".
אחרי שיטוט באינטרנט וקריאה על כל מיני סיבות, בתה המליצה לה לקחת מגנזיום לפני השינה.
הפלא ופלא, העיוותים נעלמו כלא היו.
כשמר שלמה, המבוגר במשפחה, התחיל להתלונן על תופעות דומות לאלו של הגברת שירה, וש"קשה לו לישון בלילה", כולם כבר ידעו ממה זה, והוא קיבל מגנזיום במיידי. התגובה שלו (שלושה ימים אחרי!) הייתה: "ישנתי מצוין!". (ומר שלמה הוא לא בן אדם שחושף דברים טובים בקלות…). הוא גם הפסיק לקחת דקסמול שרשם לו הרופא נגד "כאבים בכל הגוף".
אז בואו נעשה סיכום של תסמינים שיכולים להצביע על מחסור במגנזיום:
- רגישות לצלילים חזקים ואור
- צלצולים באוזניים וסחרחורת
- שינוי תכוף במצב הרוח, דיכאון או חרדה או דאגנות יתר
- כאבי ראש, דפיקות לב מואצות, בעיות בשינה
- התכווצויות, רעידות, נמלים בידיים ורגליים
- ויטמין D ש"מסרב" להיספג בגוף (לוקחים השלמות אבל אין תוצאות)
ויטמיני B – לא אחד, לא שניים, לא שלושה
ואו, ואו, ואו!
לו רק ידעתם, שקיימים הרבה ויטמיני "ב" – B1, B2, B3, B5, B6, ולא רק ה- B12, הידוע לשמצה.
ולו רק ידעתם, כמה חשובים הויטמינים האלו עבור הגוף שלנו!
אני לא אדלג על ויטמין B12 (למרות שבא לי) ואספר בקצרה על תפקידו בגוף:
הערה: ואם כבר משרד הבריאות שלנו מממן בדיקות ומעודד משהו לקחת, כמו את הויטמין הזה, אז תאמינו לי – זה לא "לא טוב", זה "גרוע" לא לקחת אותו כשיש לכם מחסור ממנו.
– הויטמין אחראי על בנייתם של כדורי דם לבנים ואדומים
– הויטמין אחראי על הבנייה של מעטפת למערכת עצבית
– המחסור שלו גורם לבלבול, שכחה, נימול בידיים ורגליים, חוסר תיאבון, כשקמים מהשינה – בעיות בשיווי משקל, חולשה בשרירים.
– אנשים מבוגרים צריכים לקחת אותו באופן קבוע.
אבל אנחנו לא "התאספנו" כאן רק עבור B12. אנחנו כאן עבור כל החבורה: ויטמיני B.
ויטמיני B אחראים על כל המערכת העצבית שלנו והכי חשוב – על העברת אותות חשמליים בין התאים. אתם יודעים מה קורה כשהאותות בין תאים עצביים לא עוברים כמו שצריך?! תחשבו ותנחשו לבד.
לא תוכלו לבדוק מחסור בויטמיני B בקופת חולים. קופת חולים בודקת רק ויטמין B12.
ניתן לבצע בדיקות של ויטמיני B מחוץ לקופת חולים, באופן פרטי. הבדיקות האלו עולות הון תועפות, שולחים אותן לארצות הברית, ורק כעבור שלושה שבועות מתקבלות עבורן התשובות. זה, לפחות, ככל הידוע לי.
כנראה, שתצטרכו להתבסס על תסמינים, כדי לזהות מחסור בויטמינים אלו.
בינתיים אמחיש לכם את החשיבות של קבוצת הויטמינים הזאת, באמצעות הסיפור מטה.
כל המשפחה שברה את הראש איך לעזור לגברת מירי. "אולי פסיכולוג? אולי נוירולוג?"
מירי התלוננה על תחושות מוזרות – נמלים על העור, עור ברווז על הראש, ערפל בראש וחוסר יכולת להתרכז, כאילו קור משתלט לה על הגוף. ממש רוח רעה.
הגיעו גם הניתוקים. היא פשוט הייתה מתנתקת לשניה וחוזרת לעצמה.
זה לקח זמן מה, והרבה מחקר באינטרנט, אך משפחתה גילתה את הסיבה – יש לה מחסור חמור בויטמיני B.
Complex B הפסיק את רוב התופעות המוזרות האלו.
מופתעים? גם אנחנו הופתענו.
לסיכום, להלן התהליכים בהם משתתפים ויטמיני B למינהם:
B1 -הויטמין עוזר לחילוף החומרים והפיכת תאי שומן לאנרגיה זמינה. האנרגיה הזו משמשת גם את תאי העצב. הויטמין קריטי לפעולת המערכת העיצבית והעברת המסרים דרכה.
B2 – הוא ויטמין שאחראי על ראיה תקינה. מחסור שלו גורם למחלות עור כמו אסטמות ואקזמות.
B3 ו-B4 – אחראיים על חילוף החומרים בגוף.
B5 – חשוב למערכת העיצבית ולאלסטיות העור, חילוף החומרים והמערכת ההורמונלית.
B6 -מאוד חשוב כי אין תהליך בגוף שנעשה בלעדיו. חשוב במיוחד לאיזון הורמונלי אצל הנשים.
ואם ארצה למקד אתכם – הויטמינים הכי חשובים מבין הויטמינים האלו הם B1, B6 ו-B12. בבית מרקחת כללית ניתן לקנות חבילה שבה כדור אחד מכיל את כל שלושת הויטמינים. להבדיל מ-Complex של ויטמיני B, של חברת סולגר, הכדור הזה (שמכיל שלושה ויטמינים) קל יותר לעיכול. (לא מציינת לכם את שם של החברה היצרנית כי לא זוכרת)
אני אסיים את הסיפור על קבוצת הויטמינים הזו עם המלצה רותחת. אם אתם עדיין לא מכירים את המוצר "שמרי בירה", אז כדאי שתכירו אותו:
אפשר לקנות אותו בכל חנות טבע.
הוא נפוץ יותר בין צמחונים וטבעוניים בגלל שהוא יכול לספק להם כמות נדיבה של ויטמיני B.
יש לו טעם גבינתי במקצת.
שלבו אותו בסלטים או במאפים, ותרוויחו. (אני, אישית, אוהבת לפזר אותו מעל הסלט)
גלוטן – הידעתם? החשבתם?
שלומית היא אשה צעירה יחסית, בריאה יחסית וגילה נושק לגיל 40. תחושות מוזרות במפרקים כבר התחילו אצלה מזמן, אך היא התעלמה מהם. כשכל המפרקים על הידיים כאבו לה, היא התעוררה. "להרגיש מפרקים על הידיים בגיל 40?!", היא תהתה לעצמה איך הגיעה עד הלום.
לא נלאה אתכם בפרטים – איך היא הבינה שיש לה רגישות לגלוטן (ולא, רגישות זה דבר רציני יותר ממה שרובכם חושבים שזה). אתר pubmed אמריקאי, המכיל מחקרים אחרונים על Gluten sensitivity , היה לה לעזר וגם קבוצות צליאק בפייסבוק. היא הורידה, לגמרי, את הגלוטן מהתפריט (כולל משקה שיבולת שועל שבקפה) וכעבור שבועיים בלבד, גילתה, שאין לה בעיה במפרקים (אנשים מקבוצות בפייסבוק טענו שלוקח חודשים.)
"מסכנים האנשים שישבו איתי בתור לראומוטולוג." היא סיפרה לחברתה. "הראומוטולוג בטח לא יעלה בכלל את נושא הגלוטן מולם, והם לעולם לא ידעו שדבר פשוט כזה, כמו אכילה של גלוטן יכול להשפיע על המפרקים בידיים." …" אני לא מבינה למה הרופא שיושב שם, מתעלם לגמרי מ- Functional Medicine וממחקרים רפואיים שמפורסמים באתר ה- Pubmed האמריקאי! איך זה יכול להיות?!"
היא התחילה לחלוק את החוויות שלה עם אחרים.
כשהיא סיפרה לחברות נוספות על התוצאות המפתיעות של תזונה נטולת גלוטן, היא גילתה עולם שלם שלא הייתה מודעת אליו לפניכן.
חלק מהחברות שלה סיפרו לה שכשעברו לתזונה נטולת גלוטן, השיער הפסיק לנשור להן והן "הרגישו הרבה יותר טוב".
מישהי סיפרה איך בלוטת התריס שלה התאזנה לה לחלוטין אחרי מעבר לדיאטה נטולת גלוטן ונעלמו לה המיגרנות.
מישהי אחרת, שנלחמה בבלוטת טריס שלה הרבה שנים, סיפרה שהרגישה הרבה יותר טוב כשעברה לתזונה נטולת גלוטן. היא עדיין עובדת על זה. על הדיאטה.
לאף אחת מהן אין צליאק.
כנראה, שהמפורסמים, כמו בילי אייליש, ג'אסטין ביבר, מיילי סיירוס, גווינט פאלטרו, לא טעו כשעברו לתזונה נטולת גלוטן. גלוטן זה דבק שפוגע בספיגת ויטמינים, והוא לא בריא לרובנו, במידה זו או אחרת. (בדגש על "זו או אחרת")
וכאן חשוב להדגיש – רוב התחליפים, נטולי לגוטן, שנמכרים בשוק, כמו לדוגמא, הלחמים ללא גלוטן שמוכרים בסופרים, אינם בריאים ומקפיצים מאוד את הסוכר בדם. והקפצת סוכר זה משהו שצריך להימנע ממנו בכל גיל. ניתן למצוא לחמים בריאים יותר במאפיות או בתי קפה כמו "גלוטריה" שבתל אביב.
חייבת לציין פרט חשוב נוסף – בתי הצליאקית, שלא אוכלת גלוטן, היא בעלת השיניים הכי בריאות במשפחה. זאת לעומת ילדות אחרות שלי, שאוכלות דברים המכילים גלוטן ואין להן צליאק (לפי בדיקות דם).
בנוסף, אם חשבתם שחניכיים מדממות הן תוצאה של צחצוח לא נכון או של אי ביקור אצל שיננית, תחשבו על זה שוב. הורידו גלוטן לתקופה ותגלו חניכיים הרבה יותר בריאות. למה? כי דימום נוצר לא רק בעקבות הצטברות אבנית, אלה גם בעקבות מחסור בויטמינים שדרושים כדי לחזק את דפנות הורידים שעוברים בפה. הגלוטן מונע את ספיגתם.
תופעות לוואי של תרופות מופיעות לא רק בהוראות שימוש שלהן
נכון שאתם אף פעם לא קוראים את הפתקית המצורפת לתרופה (/הוראות שימוש)?!
כשמשה, בן אדם מבוגר, התלונן על נזלת ("אוף, נמאס לי כבר מהאף הזה. כבר אין לי כוח לחיות ככה" ), גיסתו (המהממת) לא חשבה ישר שהוא התקרר או שיש לו שפעת. היא לקחה את כל "הפתקיות" המצורפות לתרופות שהוא לוקח וקראה אותם. לאחר בדיקה, התברר שבאחת מהן (תרופה לכולסטרול) היה כתוב בתופעות לוואי "נזלת אלרגית".
בהמלצתה, משה הפסיק לקחת את התרופה לזמן מה.
כשהוא הפסיק, הנזלת עברה כלא הייתה. ככה פשוט.
הוא הפסיק לקחת גם את התרופה נגד נזלת אלרגית שרשם הרופא (כי מה יכול לעשות רופא מול נחיל סבים וסבתות שזורם אליו מדי יום ?! ).
הוא המשיך לקחת תרופה אחרת נגד כולסטרול, בתדירות הרבה יותר נמוכה.
כעבור חודשיים, התוצאות של בדיקות כולסטרול חזרו תקינות.
משה שלנו הוא בן אדם ערני. יום אחד הוא התלונן גם על מצב רוח ירוד בבקרים. אחר הצהריים הוא הרגיש הרבה יותר שמח! נכון, נשמע לכם מוזר?!
גיסתו לא התעלמה מההערה שלו על מצב רוחו. מיומנת, היא ישר התפנתה לקריאת המגילות המצורפות לתרופות. כעבור חצי שעה של קריאה משעממת, היא הכריזה בקול תרועה: "זאת תופעת לוואי לתרופה ללחץ דם! כתוב במפורש – יכולה לגרום למצב רוח ירוד או לדיכאון!". משה היה לוקח אותה בערב, השפעתה הייתה פגה אחר הצהריים, ומצב הרוח שלו היה משפתר.
בעצת גיסתו, הוא הפסיק לקחת את התרופה בערב. כשהוא הפסיק, מצב הרוח שלו, בבקרים, עלה פלאים והפסיקו לו הסחרחורות שהיה חווה בעת קימה מהמיטה בבוקר (זה היה הבונוס שהוא קיבל).
לסיכום
לסיום ולסיכום, חשוב לי להדגיש – אני לא נגד רפואה קונבנציונאלית (אני בכלל מעריצה בסתר של כירורגים) ואני מכבדת מאוד את הרופאים, אבל אני מאמינה שהכוח לרפא את עצמנו מתחיל בידע ובתשומת לב לפרטים. אנחנו חייבים ללמוד להיות קשובים לגופנו ולהערות של הקרובים שלנו, לא להתעצל וללמוד מהמידע שנגיש באינטרנט, ולטפל בעצמנו אחרי שעשינו את כלל החישובים והבדיקות מסביב. אי אפשר לסמוך רק על הרופאים שיוכלו לרפא אותנו.
ולסיום יפה באמת – בואו נזכור שלדברים פשוטים, כמו לשינה איכותית וארוכה, לתזונה בריאה ומגוונת (והורדת צריכת פחמימות עם הגיל), לניהול סטרס, להתעמלות ול"שמחה שבלב", יש המון כוח לרפא אותנו. הרבה יותר כוח ממה שרובנו חושבים או מאמינים שיש.
ayalona.com 