בכל פעם שהיינו יורדים בכביש תלול ומהיר לעין כרם, היינו עוברים, לצד הדרך, מזנון מוזר. המזנון הזה ניצב כעוגן, באמצע שום מקום, ונראה כאילו עצם זר שחללית הנחיתה לתוך הנופים היפים של הרי ירושלים. במזנון הזה התגודדו אנשים, חלקם חובבי אופניים משוגעים וחלקם, כך ניחשתי, אנשים שעצרו בכדי להנות מהנוף המושלם. כשהמכונית שלנו הייתה מתרחקת מהמקום, הייתי ממשיכה בניחושים על פשר ההתגודדות: "אולי הסנדוויצ'ים שלהם כל כך טעימים? … אנשים מוזרים, לא רוצים להתאפק עד עין כרם? "….

מאוחר יותר הבנתי, שהמזנון הזה הוא רק נקודת עצירה למטיילים הרבים, שיורדים לאתר החקלאי "הסטף", ואל המעיינות שנובעים שם.

הגעה להסטף

כשהיינו ממשיכים בכביש ממבשרת הציון לעין כרם, הייתי רואה גם, באחת הכיכרות, פנייה ל"הסטף", אתר של קק"ל. תמיד היינו עוברים ליד שלט הפנייה לכיוון האתר וממשיכים לעין כרם, עד שיום אחד החלטתי להקדיש זמן לטיול במקום.

לפני שהגענו לשם, חיפשתי באינטרנט מידע עליו, אך מרוב אפשרויות הטיול התקשתי להבין "מה כדאי לי לבחור לטיול עם ילדה קטנה".

בסוף, למרות שכל המסלולים נראו כמעניינים ביותר, המשלבים טבע ועתיקות, החלטתי להתחיל מביקור באתר החקלאי "הסטף" – במעיינות והטראסות החקלאיות שנמצאות שם.

יש לציין ש"אתר החקלאי סטף" הוא חלק מאתר גדול של קק"ל שנקרא "הסטף", בו מסלולים רבים וחשוב להבין זאת ולא לטעות במסלול כשמגיעים לשם. …אנחנו טעינו.

מפה כללית של כל האתר "הסטף"

מפת אתר החקלאי הסטף

(במפה הכללית, שמעלה, הוא מסומן בצבע צהוב בהיר. האתרים ששייכים לאתר החקלאי הם: עין ביכורה, עין סטף וחקלאות שולחין)

להלן מפה מפורטת של המקום:

הגענו ל"חניה העליונה" בוויז, ואז…טעינו במסלול. עברנו כ-2 ק"מ במסלול שמסומן באדום במפה הכללית, עד שפגשנו אנשים שהסבירו לנו, שאומנם ההליכה במסלול הזה היא קלה עם נוף מדהים (דרך אגב, נוח לטייל שם עם עגלה, אופניים ועם כלבים), אבל הוא לא מוביל לטראסות חקלאיות, ובנוסף, האורך שלו הוא כ- 12 ק"מ. חזרנו, אך לא התייאשנו.

הסתכלנו שוב במפה, שאלנו אנשים, והצלחנו להגיע לתחילת המסלול של "טראסות חקלאיות"- מדרגות שהובילו למטה במדרון תלול יחסית….

הבנתי שאני לא יורדת עם ילדה בת השלוש במדרגות האלו (ובעיקר, לא עולה בהם בחזרה).

וכאן, החברה שהייתה איתי, הסתכלה שוב על המפה ובמבט של ניצחון אמרה – "יש שם חניה. צריך להגיע ל"החניה התיכונה עין סטף".

עלינו למכוניות, שמנו בוויז "החניה התיכונה עין סטף" ונסענו לשם. אחרי כ-5 דקות נסיעה בכביש תלול וצר יחסית, הגענו לחניה מסודרת, שהתברר שהיא גם ממש צמודה לכניסה לאתר המיוחל.

דרך אגב, ראינו את האנשים שיורדים ברגל, במדרגות, מהחניה העליונה לאתר החקלאי ועוצרים בדרך במזנון המפורסם. הוא כבר לא נראה לי מוזר, אלה כתחנה טבעית באמצע הדרך לאתר החקלאי.

---

סיכום אופן ההגעה לאתר החקלאי

הגעה מחניה הצמודה לאתר

בכדי להגיע לאתר החקלאי צריך לשים בווייז "החניה התיכונה עין סטף".

במפה של האתר תוכלו לראות את המקום אם תחפשו: עין ביכורה, עין סטף וחקלאות שולחין.

הוויז יוביל אתכם ישירות לחניה הצמודה לאתר החקלאי.

הכביש שמוביל למקום הוא מצד אחד, צר יחסית ותלול, אך גם סלול ומוביל לחניה מסודרת.

טיפ – סעו עד שמגיעים לכיכר ואל תעצרו בחניות שבדרך, כך תגיעו ממש צמוד לכניסה.

הגעה ברגל מהחניה העליונה

אפשר להגיע להחניה העליונה הסטף (בוויז) ומשם לרדת לאתר החקלאי. הטיול הזה מתאים למיטיבי לכת כי הירידה (והעלייה חזרה) היא ארוכה יחסית, חלקה במדרגות וכולה במדרון.

בדרך תוכלו לעצור למנוחה, במזנון "המפורסם" (שראיתי מחלון המכונית בדרכי לעין כרם).

נגישות עם ילדים

אם מטיילים עם ילדים קטנים (ושובבים), כדאי לחנות צמוד לכניסה לאתר החקלאי. משם לרדת במדרגות (הירידה לא קשה מדי).

כשמגיעים למאגרי המים העתיקים, צריך להחזיק את הילדים כדי שלא יפלו מגובה רב לתוך המאגר.

רקע היסטורי

הסטף הוא אתר לשחזור החקלאות הקדומה, הנמצא בהרי ירושלים. קק"ל שחזרו את הטרסות החקלאיות ואת הבארות לאיסוף המים שהתגלו במקום, ומשכירים את החלקות לתושבי ירושלים שמגדלים שם ירקות וצמחי תבלין. זה מאוד מרגש לראות את הטרסות העבריות הקדומות מלאות בחסות, שיחי פלפלים ותבלינים. המקום הקדום הזה נראה כ"חי" לגמרי ואפשר באמת לדמיין איך הוא היה בימי הקדם, כ-2400 שנה לפני.

מעניין גם לראות את האופן בו פעלה ההשקיה הקדומה, כשאת הצינורות של היום החליפו פעם תעלות חפורות באדמה. ההשקיה עבדה בצורה הבאה: מי הגשמים ומעיינות הסביבה מילאו את בארות המים, משם נחפרו תעלות, והתעלות הובילו (שלחו) את המים עד הטרסות החקלאיות. הסוג הזה של החקלאות נקרא "שולחין".

במקום שוחזרו גם בוסתנים שלא דורשים השקיה, בהם נטעו עצי זית, שקד וגפן. זהו סוג נוסף של חקלאות – חקלאות שנקראת "בעל" (אל) – התלויה בכמות הגשמים ולכן גם, לפי הדעות הקדומות, ב"רצון האלים".

---

לסיכום אומר שהמקום יפה לא רק בזכות הטראסות, בארות המים ומעיינות שזורמים שם, אלה גם בזכות הנופים היפים של הרי הירושלים שמקיפים אותך מכל עבר כשאתה נמצא שם.

אפשרויות טיול נוספות באזור

בגדול, כל מה שהצלחתי להבין לגבי המסלולים האפשריים הוא שצריך קודם כל להגיע לחניה הנכונה (ב- waze):

חניה בקיבוץ צובה – תל צובה, גת עתיקה, מערה עם ציור של יוחנן המטביל

חניה תחתונה – נחל שורק, מנזר יוחנן במדבר

חניה עליונה – מסלול אחת, ארוך מאוד – רגלי או עם אופניים/ עגלה – בנופים של ירושלים, מסלול שני ארוך יחסית, כשעה – ירידה במדרגות – לטראסות חקלאיות ולמעיינות

חניה תיכונה – משם להמשיך לנסוע לחוות עזים, אתר סטף עם חקלאות עתיקה ומעיינות.

כל החניות מופיעות במפה הכללית של אתר סטף.

מנזר יוחנן במדבר, נחל שורק, גת עתיקה, משק עזים פעיל, מערה עתיקה עם תחריט של יוחנן המטביל, מבצר צלבני בתל צובה, עין טייסים – אלו הם רק חלק מהמקומות המעניינים שנמצאים באזור והייתי רוצה להגיע אליהם בהמשך.

אולי אתחיל מ"החניה בקיבוץ צובה", ממנה אפשר להגיע לגת עתיקה, מערה עם ציור של יוחנן המטביל ותל צובה ….

עד הפעם הבאה….