"אמא, היום למדנו "ד" – דחליל!", צעקה תמר שלי, בהתלהבות, תוך כדי ריצה לקראתי. היא הייתה צעד אחד מלחבק אותי, אך נעצרה בפתאומיות, פרסה את ידיה לצדדים, ואמרה שוב, עם שמץ של גאווה: "דחליל!". כך החלה ההכרות שלי עם שיטת לימוד האותיות של גן כלנית. ההתלהבות של תמר לא פסקה גם כעבור שנה, היא המשיכה להכריז, בחגיגיות, על כל אות ואות, שלמדה בגן, ולשיר את שיר האותיות. היום היא מסיימת את הגן כשהיא יודעת כבר לכתוב מילים משמיעה.

הגן שבתי מסיימת השנה הוא גן מיוחד. הוא גן מיוחד לא רק בגלל שהוא ״מיוחד״, אלה גם בגלל הצוות שלו. כל פעילות, שהצוות הכין בגן, הייתה מחושבת ומנותבת להתפתחות הילד. אני זכיתי להשקיף מהצד על פעילותן של בנות הצוות, ולא הפסקתי להתפעל מהמקצועיות וסבלנות אין קץ שלהן. אני רוצה לנצל את הפוסט הזה לא רק כדי לספר לכם על הפעילויות שהן העבירו בגן (אולי תרצו להטמיע אותן בגנים של הילדים שלכם), אלה גם להודות לכל אחת מהן על ההשקעה בילדים (כי הן הבינו ומבינות ש״האדם הוא עץ השדה״).

תודה לצוות הנפלא של הגן:

• דבורי קסטל, גננת
• בת אל חרזיֿ, סייעת
• תהילה פיטל, קלינאית תקשורת
• אפרת מרגלית, מרפאה בעיסוק

מסיבה!

מסיבת כבאים, יום סופר, יום פיצה, מסיבת רופאים – במשך השנה חיינו ממסיבה למסיבה.

ביום סופר, לדוגמא, הילדים הלכו לסופר, למדו על המחלקות השונות וקנו מוצרים בכסף אמיתי.

מסיבת רופאים הייתה כרוכה בהכנות מפרכות. צוות הגן הכין, ביחד עם הילדים, ערכת רופאים שכללה מדי רופא, תג רופא צעיר, ומזוודה עם כלי רופא. ביום המסיבה הגיע אמא, שהיא אחות בבית חולים וסיפרה על המקצוע שלה והראתה את הכלים של אחיות. הילדים טיפלו, גם הם, בבובה שהביאו מהבית.

מכולת בפורים

בפורים הילדים אירגנו לבד מכולת עם חטיפים בתפזורת. הם כתבו לבד, לפי שמיעה, את שמות המוצרים ותמחרו אותם, גם לבד. יום למחרת,  כל אחד הביא 2 ש"ח, פרוטות ל- 10 אגורות וקנו במכולת. הם תרגלו מנייה והתנסו בנטילת החלטות משמעותיות כמו באיזה ממתק לבחור בכסף שנותר לי, או מה הכי משתלם – 2 ממתקים קטנים או אחד גדול.

מצגת

כל שבוע, הורים שלחו תמונה מהשבוע שהיה, והילד הציג אותה בכיתה לפני כולם. הילדים שבגן שאלו שאלות על החוויה. לאחרונה, בתי, לדוגמא, סיפרה על הביקור שלה במוזיאון לאומנות בתל אביב, בתערוכה של האומנית היפנית קוסמה.

כל חוויה, גדולה כקטנה (כמו הכנת קציצות עם אמא), התקבלה בברכה.

פתק

פתק  – במשך השנה, הורים כתבו פתקים על המעשים הטובים של הילד (לדוגמא, התלבש יפה, צחצח שיניים) והגננת הקריאה אותו בגן לפני כולם. כך עודדו התנהגות טובה אצל כולם.

לימוד אותיות

האופן שבו לימדו בגן אותיות הוא מאוד מיוחד – הילדים שרו שיר אותיות והציגו אותן עם הידיים. הבת שלי מאוד אהבה את השיר הזה ושרה אותו בכל הזדמנות. בשיר הזה, לדוגמא: ד מיוצג ע"י הדחליל ו-"ר" מיוצגת ע"י רגל. הדחליל והרגל מוצגות באמצעות תנועות הידיים.

השיטה פותחה ע"י אפרת אטיה, קלינאית תקשורת במקצועה.

העלתי, ל- YouTube, וידאו, בו תוכלו לראות איך ילדים שרים את השיר ומציגים את האותיות עם הידיים. בוידאו חסרות שתי אותיות – א ו-ב. ב-"א" פורסים את הידיים לצדדים כשיד אחת מופנת מטה, כלפי האדמה, ויד אחת מופנת כלפי השמיים, בצורת כנפיים של אווירון. ב- "ב" יוצרים צורה של ברז עם שתי אצבעות – אגודל ואצבע מורה.

תוכלו לראות את הוידאו איך מציגים את האותיות עם הידיים בקישור כאן ואת שיר האותיות כאן.

פינת האופי

פינת האופי היא פינה בה מוצבות תמונות של ילדים ומתחת לכל תמונה רשומה תכונת אופי טובה של הילד.

באותה הפינה, מדי יום נבחר ילד שמוכתר (עם כתר) כמלך האופי. באותו היום, תשומת הלב מופנת אליו ועושים פעילויות סביב התכונה הטובה שלו.

אחת מהפעילויות, לדוגמא – הילדים צריכים לזהות, אצל ילדים אחרים, את תכונת האופי שמאפיינת את הילד המוכתר. ברגע שזיהו, הם שמים פונפון בתוך צנצנת זכוכית. כך מלמדים ילדים לזהות תכונות טובות אצל אחרים. כשהצנצנת מתמלאה, אז כולם מקבלים פרס.

דוגמאות לתכונות האופי שמובלטות הן רגיש, מסודר, שמח.