רציתי להתחיל להעביר את שיעורי ה"Great Lessons" המונטסוריים, לפי הסדר, 1-5, אך "ליקום היו תוכניות משלו".
מסיבות שונות (מחסור באביזרים, חוסר החלטיות שלי ובעיקר נוחות), החלטתי להתחיל מהשיעור השלישי (מספר 3) בסידרה – שיעור על תקופות בתולדות האנושות (אבן, ברונזה, ברזל), ועל ההתפתחות של הציוויליזציות העתיקות בתקופת הברונזה (בעיקר על המצרים העתיקה).
אני אחזור לשיעור זה, אחרי שיהיו לי צירי הזמן המונטסוריים (מקווה) ואשלים את הסיפור על האבולוציה של הבן אדם.
ראשי פרקים של פעילות זו:
1. אביזרים (מחולק עפ"י נושאים)
2. מהלך השיעור (מחולק לחלקים)
חלק א – ציר הזמן – איפה אנחנו נמצאים בציר הזמן?
חלק ב – הצגת תקופות הזמן מאז Homo Sapiens בלבד
חלק ג – מתי ואיפה, בתקופות אלו, נוצרו הציוויליזציות הראשונות
חלק ד – הכרות מעמיקה עם אחת הציוויליזציות – המצרים העתיקה
אביזרים
ספר אנציקלופדיה "מצרים העתיקה"/דיסקברי שלקחתי בספריה – ספר מצוין להעברת הנושא
אביזרים ליצירת ציר הזמן
בריסטול בצבע לבן
מספריים, דבק
צבעי מים
תמונות מתקופת אבן, ברונזה, ברזל – אפשר פשוט לחפש באינטרנט ב"תמונות" לפי "תקופה xxx"
אבן, מוצר דמוי ברונזה (מאתגר – לקחתי תופסן וילונות. חשבתי גם על לבקש פסל מהשכנה…), פטיש או בורג מברזל
אביזרים ליצירת חנית מתקופת האבן
אבן, עדיף שנראת מסותתת
מקל ארוך
חוט
אביזרים להצגת מיקום התפתחות הציוויליזציות העתיקות
כדי להדפיס את המפה צריך להדביק אותה בוורד , לשנות את ה- layout לרוחבי ולמתוח את המפה.
– מפת התפתחות הציוויליזצית עם ארבע נהרות –
רלוונטי רק צבע אדום ואחד מירוקים (הודו-פקיסטאן). מיועד בשביל המדריך.
אביזרים בקופסת המצרים העתיקה
א – אביזרים כלליים– קופסת "מצרים" שהכנתי, המקושטת בתמונות ממצרים העתיקה, לשים בה את "אביזרי המצרים" שבהמשך.- טיוב של חברת ספארי שהזמנתי מחברת kidinn ומכיל את הדמויות הבאות:
אפשר לקנות גם באתרים בארץ, לדוגמא ב"טומי ואניקה" או "ליה צעצועים".
ב- שקית של אביזרים לתהליך ביצוע החניטה והאמונות הנלוות אליו, ששמתי בקופסת "המצרים העתיקה"
– מלח גס
– מגש
– יריעת תחבושת (מדמה בד עמו עטפו את המומיה)
– נוצה של ציפור
– לב ממשחק (אם אין, אני מציעה להדפיס תמונה)
– חלקי גוף בן אדם, ממשחק (אם אין, אני מציעה להדפיס תמונות)
* אפשר לרכוש טיוב של חברת "ספארי" עם חלקי גוף
– משקל – אידיאלי הוא משקל מאזניים. לי היה משקל דיגיטלי של מטבח.
– חיה או בובה שתשמש לחניטה
– מתוך הטיוב של חברת "ספארי" להוסיף רק את האלים או הדברים שקשורים לחניטה:
ספינקס, מסכת תות, פירמידות, מומיה, תחות, אנוביס, אמולט של אנוביס, איזיס (שימו לב, בתמונה שלמעלה, כתוב ליד כל צעצוע, את השם שלה באנגלית)
ג – שקית עם:
– תמונות של נפרטיטי, פרעה אקינטון ואל רע
– הירוגליף של אל רע, בדמות של ציפור, מתוך הטיוב של חברת "ספארי" מצורף בתוך אותה השקית עם הדף.
ד – שקית עם תמונות מסכה, מומיה, שחזור מומיה וקבר – כולם של תות ענח אמון
ה – (בלי שקית) בסתת – אל חתול מטיוב של חברת ספארי
ו – (בלי שקית) חרפושית (Scarab) מתוך טיוב של חברת ספארי
ז – (בלי שקית) קמע של אנוביס מתוך טיוב של חברת ספארי
מהלך השיעור
חלק א – ציר הזמן – איפה אנחנו נמצאים בציר הזמן?
שאלתי את הבנות: "מה השנה היום?"
הן ענו: "2020".
"אם נלך מ-2020 שנה אחורה, נגיע ל"0". מה זה "0?"
תוך כדי ההסבר, ציירתי את ציר הזמן.
" "0" זה יום הולדת של ישו. ככה החליטו בעולם, לספור את השנים מיום ההולדת של ישו…מוזר, אבל ככה זה". (צחקתי איתן גם לגבי יום הולדת שלהן – מה היה אם היו מתחילים את הספירה מהיום הולדת שלהן)
כל מה שקרה לפני היום הולדת – זה "לפני הספירה", ואחרי היום הולדת זה "אחרי הספירה".
"בסיפור שלנו, אנחנו נלך אחורה בזמן, לפני היום הולדת של ישו, לפני הספירה."
"כמה אחורה? הרבה, הרבה אחורה – 350,000 שנה אחורה, לפני הספירה, לפני הולדת ישו, כשהבן אדם רק הפך להיות בן אדם ולהראות כמו בן אדם, כמו שאנחנו מכירים אותו היום." (ילדים שלי יודעים שהיו שלבי התפתחות נוספים לבן אדם, אחרי שביקרנו במוזאון הטבע באוניברסיטת תל אביב ושם ראו את השלבים האלו)
חלק ב – הצגת תקופות הזמן מאז Homo Sapiens בלבד
הצגתי לבנות את התקופות השונות:
תקופת האבן – התחילה 350,000 שנה לפני הספירה. קדמוני האדם היו צריכים לצוד חיות כדי לאכול. כדי להקל על הציד הם בנו חניתות – סיתתו את האבנים והלבישו אותם על המקל. בתקופה זו המציאו גם את האש. לפרטים נוספים כאן.
בשלב זה אפשר להכין את החנית – להלביש עליה את האבן שמצאתם ולקשור אותה עם חוט. (אין לי צילום של החנית שלנו, אך מצרפת תמונה מאינטרנט)
תקופת הברונזה – התחילה 3500 שנים לפני הספירה. מתכת ברונזה (ארד) היא סגסוגת, המורכבת משתי מתכות – נחושת ובדיל. בתקופה זו התחילו להשתמש בברונזה ליצירת כלי נשק וכלי עבודה. לפרטים נוספים כאן.
ביקשתי מכל אחת מהבנות להכין ציר זמן פשוט של תקופה אחת. הן גזרו את הבריסטולים, צבעו אותם והדביקו את התמונות המסמלות את אותה התקופה.
תקופת הברזל – התחילה 1000 שנה לפני הספירה. בתקופה זו החליפו את הברונזה בברזל, חומר זול יותר.
חלק ג – מתי ואיפה, בתקופות אלו, נוצרו הציוויליזציות הראשונות
הראתי לבנות "איש שבט" (בן אדם קדמון) ואמרתי: "זהו בטח אחד הקרובים הרחוקים שלכם. יום אחד נמאס לו לטפס ביער על העצים ולצוד אוכל – זה קשה כל היום לרוץ. הוא שם לב שאפשר לגדל צמחים ולאכול אותם."
"מה צריך צמח כדי לגדל אותו?"…."נכון, מים…ודשן."
"הוא חיפש מקור מים זמין – נהר, התיישב שם והתחיל לגדל את הצמחים שלו שם (לדוגמא, חיטה). הוא גם למד לאחסן אותם כך שלא יתקלקלו ויהיה לו אוכל בתקופות שאין בהם יבול."
"לכן, הציוויליזציות הראשונות בעולם, נוצרו ליד נהרות:
מצרים העתיקה נוצרה ליד נילוס
מסופוטמיה נוצרה בין נהר חידקל (Tigris) ואפרת זהו עיראק של היום.
תרבות עמק האינדוס נוצרה ליד נהר אינדוס שזורם בהודו ופקיסטאן
סין העתיקה נוצרה לאורך הנהר הצהוב"
"כשאומרים צוויליזציה, מתכוונים לקבוצת אנשים שיש להם תרבות משותפת: דת, כתיב, ערכים."
חיפשנו עם הבנות את הנהרות על הגלובוס וביקשתי מהן לצייר אותן על המפה הריקה שלהן – בערך באותו המקום כמו בגלובוס, באופן הבא:
חלק ד – הכרות מעמיקה עם אחת הציוויליזציות – המצרים העתיקה
"אמא, זה יהיה שוב עם קופסת ההפתעות?", קראו בשמחה נועה ושירן כשהודעתי להן שאני הכנתי להן פעילות על המצרים העתיקה.
"כן", עניתי. "רוצים קופסא, יקבלו קופסא", חשבתי לעצמי.
המטרה של הקופסא היא להפתיע את הילדים. הם שולפים משם דברים, מבלי לראות, ואני מספרת להן עליהם.
חלק ד1 – הקדמה
ציוויליזציית המצרים העתיקה נוצרה על גדות הנהר נילוס. לנהר נילוס הייתה חשיבות מאוד גדולה עבור המצרים.
נהר זה, שזרם מההרים האפריקנים, הביא עמו מי גשמים וכמה פעמים בשנה הציף את הקרקע מסביבו. בזכות הצפה זו, הקרקע הייתה מדושנת ואפשר הייה בקלות לגדל עליה גידולים.
בנוסף, הנהר שימש כעורק תחבורה ראשי, בו שטו בסירות – בהם הובילו סחורה ומתים לקבורה. להרחבה
המצרים בנו הרבה אתרים לאורך הנילוס. אפשר לראות אותם גם היום.
חלק ד2 – אפשרויות שליפה מ"קופסת מצרים" והסבר עבור כל אחד
– שליפת חבילה עם דברים לביצוע החניטה
להלן סרטון שמסביר את תהליך החניטה.
עשיתי עם הבנות את תהליך החניטה באופן הבא:
פיזרנו מלח על האריה, הסברתי להן שמלח מייבש ומוציא את המים מהגוף, "הוצאתי" את האיברים הפנימיים ושמתי בצד. הסברתי שאת האיברים האלו היו מכניסים לכדים מיוחדים. שמעתי "איכס" (אך לא יותר מזה).
עטפנו את המומיה עם תחבושת.
לקחנו את הלב ושקלנו.
לקחתי את הנוצה ושקלתי.
הסברתי שהלב צריך להיות קל יותר מהנוצה, כך כתוב ב"ספר המתים" המצרי. הספר מתאר איך להעביר את הבן אדם לעולם הבא.
בתמונה: שקילה של לב ונוצה (שקלנו בנפרד)
הצבתי את האלים הבאים ליד "המומיה" שלנו:
האל אנוביס (Anubis) – הוצג לעיתים כתן ולעיתים בעל ראש של תן. הוא השגיח על עבודות החניטה שביצעו הכהנים.
תחות (Thoth) – אל הכתיבה והדעת. הוצג לעיתים בצורת בבון. במקרים אחרים כבעל ראש של העוף איביס. תיעד את תהליך החניטה.
חתחור (Hathor) – אלת היופי, האהבה, הפריון, המוזיקה והמלחמה. לעיתים מוצגת כאשה יפה עם קרני פרה על הראש ולעיתים כפרה מעוטרת בדיסק השמש. פירוש השם – חת (בית) של הור (בז) = בית של אל המלחמה.
אלה מאוד חשובה בתרבות המצרית. מאין אפרודיטה של היוונים.
היא מקבלת בברכה את המתים שאחרי המוות.
הנחתי את האמולט של אנוביס (בדמות האל אנוביס) בתוך "ארון הקבורה" של המומיה שלנו. הסברתי שהתפקיד שלו היה להגן על המומיה.
לאחר מכן, הנחנו את "מסכת התות" על המומיה שלנו, כדי להסתיר לה את הפנים והעברנו את המומיה אל הפירמידות. הצבנו את הספינקס לשמור על הפירמידות.
– שליפת בסטט (Bastet)
אלה בדמות של חתול. אלה של בית, נשיות.
המצרים גם היו חונטים המון חתולים כמנחה דתית. להרחבה
תמונה: תמונה של בסתת מביקור שלנו במוזיאון ישראל
– שליפת תמונות: נפרטיטי, פרעה אקנטן ואל רע
אל רע הוא אל השמש. אחד האלים החשובים ביותר עבור המצרים. בתקופת מלוכתם של נפרטיטי ואקנטן, שהיו כנראה ההורים של הפרעה תות, נאסר להאמין באלים אחרים חוץ מאל השמש.
הפרעה תות, בנם, ביטל איסור זה.
תמונה: צילמנו את האל רע בביקור שלנו במוזיאון ישראל.
הסברתי לבנות שהירוגליף של האל רע הוא ציור של ציפור. ההירוגליף הוא מטיוב של חברת ספארי.
– שליפת תמונות מסכה, מומיה, שחזור מומיה וקבר – כולם של תות ענח אמון
הפרעה תות הוא המפורסם בין כל הפרעונים, מכיוון שהוא היחיד שקברו כמעט ולא נבזז. הוא מת כשהיה בן 19 סך הכל.
בתמונות רואים את המומיה שלו, המסכה שהייתה בקבר שלו, את הקבר עצמו ושחזור המומיה (הוא לא נראה מרשים במיוחד במציאות וגם עם רגל עקומה).
– שליפת חרפושית (scarab).
חרפושית היא דמות של חיפושית זבל. חפושיות נחשבו קדושות בעיניי המצרים ומהם יצרו קמעות, חותמות וטבעות.
לדוגמא טבעת חותם אמיתית של פרעה תות ענח אמון:
עליה כתוב קטע מ"ספר מתים":
"אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."
תמונה: בזמן ביקור במוזיאון ישראל, צילמנו את החרפושיות שראינו שם.
בסיום הפעילות הנחתי את האביזרים מפעילות זו על המזנון בסלון – תקראו לזה "מדף מונטסורי עם אביזרים מתחלפים" והמשכתי , במשך השבועיים הבאים, לדון על הנושא, להרחיב אותו ו"לסגור חורי ידע" – כדרך אגב ובהזדמנויות שונות.