אין כאן מוסר השכל (אולי הוא "רק" ב"להיות מאושרת"). אין כאן גם הפתעות בכתיבה (כי מיצינו כבר חיות שמתחבאות מאחורי הדפים וצצות בהפתעה מאוחר יותר). ואולי, מורכבותו של הספר, הוא בכלל בפשטות שלו, וביכולת לגרום לך ולילד שלך לחייך.

זה ספר שאני ובתי מאוד אוהבות.

כשאני רוצה להקריא לתמר סיפור לפני השינה, אך לא להתאמץ ולהסביר לה מושגים מורכבים, אלה פשוט להנות מהקריאה – אני שולפת את הספר "אילת המטיילת". תמר תמיד מסכימה להקשיב לו.

האילת ש"מטיילת" בסיפור, ואוספת, תוך כדי התנועה, חיות, היא פשוט ילדה טובת לב, חמודה וסקרנית (כי אילו עוד ילדים יבדקו מה מתחבא שם, מאחורי השיחים או העננים?!). היא מושיבה את החיות, שהיא נתקלת בהן, על כל מיני מקומות מוזרים שבגופה (כתף?!, אף?!) ומובילה אותן בדרך אל ביתה (הלא הוא חלומה של כל ילדה, לאסוף חתלתולים מסכנים ברחוב, ולהביא אותם הביתה?!).

איילת המטיילת היא מגשימת החלומות הפרטית שלי ושל בתי, וכנראה בגלל זה אנו כל כך אוהבות אותה.

השיא של הספר הוא כמובן באירוח הלבבי של אמא שלה (לא רק ש"את" מביא את החתלתולים הביתה, אמך גם שמחה "לארח" אותם ואף מכבדת, אותך ואותן, בעוגיות).

אין, אין דברים כאלו!

תהנו!

נ.ב

והנה תמונה מוידאו ששלחה לי איילת מטיילת "אמיתית", שהיא הבת שלי. בוידאו חתלתולים מסכנים שזקוקים לעזרתי ומכוסים בסווצ'רט שרק קניתי לה.