העברתי את השיעור המונטסורי הראשון והשני בגן חובה, הגן של בתי. השיעור נחל הצלחה גדולה אצל הילדים – הם השתתפו בו בשמחה, שאלו שאלות ולקראת הסוף ווידאו מספר פעמים שאני משאירה להם את החוברות שהבאתי, ולא לוקחת אותן הביתה. מישהו מהילדים אף הציע, בדאגה, ש"אולי תכניסי אותן לתיבות שלנו כדי לא לשכוח". התרגשתי. מאוד.

כשתכננתי את השיעור עבור הגן, דאגתי שלא אצליח בהעברתו, שילדים לא יקשיבו ושאעמיס עליהם יותר מדי פרטים. בכדי להימנע מכשלון, תכננתי את השיעור לפרטי פרטים. הכנסתי בו אלמנטים של הפתעה ומקומות בהם אוכל לשתף את הילדים בשיעור. בדיעבד – אלו היו החלטות נכונות. בפוסט זה אני רוצה לחלוק אתכם את הפרטים שגרמו לשיעור הזה להצליח.

הערה: העברתי את השיעור לפי הסיפור שמופיע בספר של קטרין בר וסטיב וויליאמס. הסיפור מופיע כאן. (פרטים נוספים על Great Lessons מונטסורים כאן)

להלן הדגשים שלי לשיעור:

• בהמלצת חברה גננת, פתחתי את ההרצאה בלהציג את עצמי וסיפרתי שיש לי ארבעה ילדים. בנוסף, ציינתי שרק ילדים שיתנהגו יפה, ישתתפו בשיעור ויהיו העוזרים שלי.
• כדי להמחיש לילדים את העובדה שמדברים על הזמן בו כדור הארץ לא היה קיים, הראתי להם גלובוס, ואחר כך, "העלמתי" אותו כי "אנחנו נלך אחורה בזמן, כששום דבר לא היה קיים. גם כדור הארץ לא היה קיים". החזרתי אותו לידיים רק אחרי שסיפרתי על היווצרות היקום, החלקיקים, הגזים ובסוף מהגזים, היווצרות הכוכבים, כולל כדור הארץ שלנו. כשכדור הארץ הופיע בסיפור, הגלובוס "חזר" לידיים שלי.
• כדי להמחיש שבעידן פלאוזאיקון רוב החיות חיו באוקיינוס, שמתי גיגית עם מים על ציר הזמן והוספתי לידו את כל היצורים החיים.
• פישטתי מאוד את ציר הזמן. התמקדתי רק בשלושה העידנים: פלאוזואיקון, מזוזואיקון, קנוזואיקון. לא היו הסברים על תורות (בכל עידן יש כמה תורות).
• ציר הזמן היה עשוי, כולו, מבד שחור כדי להדגיש את העובדה שבהתחלה, שום דבר לא היה על כדור הארץ, ורק אז התחילו להופיע היצורים החיים.
• ציר הזמן נפרש ונחשף בהדרגתיות – תוך גלגול וחשיפה של העידן שעליו דיברתי.
• בסוף העידנים הראשונים – פלאוזאקיון ומזוזאקיון, כשסיפרתי על האסון שקרה שם, הפכתי את החיות שעמדו על הציר כדי להמחיש את המוות ואחר כך, בכלל הורדתי את רובם מציר הזמן כי הם נכחדו. ציר הזמן נשאר כמעט ריק. רק החיות שנשארו, המיעוט, "המשיכו" לעידן הבא ועברו אליו פיזית, על ציר הזמן.
• מכיוון שקשה לבטא את השמות של העידנים, אמרתי לילדים שאני מאוד מתקשה בלבטא את השם של העידן וחייבת את העזרה שלהם. "אני אגיד את ההתחלה ואתם את הסוף "זאיקון" ". אני – "פלאו" , הם "זאיקון". בסוף ביקשתי שיגידו את כל המילה. כך עשיתי עם כל עידן. הילדים שמחו לעזור.
• ילדים קיבלו תפקידים: שלושה ילדים "שמרו" על קופסאות העידנים. ביקשתי מהם לא לפתוח אותם וגם לא להציץ. כשהגיע הזמן של היצורים החיים באותו העידן, הילד הביא את הקופסא אלי ופתחנו אותה בחגיגיות. הוצאנו והיצבנו את החיות על ציר הזמן.
• שני ילדים קיבלו תפקיד להיות אחראיים על אסונות הטבע שקרו על כדור הארץ. כל אחד קיבל סלע אמיתי שמסמל אסטרואיד ופיסה שחורה של חומר שחור, המסמלת את האסון. כשהאסון הגיע, הילד הניח אותו בסוף העידן הרלוונטי.
• השיחים הפרהיסטוריים – השרכים – כוסו בבד שחור (מפה שחורה) ונחשפו בחגיגיות רק בעידן פלאוזואיקון.
• כשדיברנו על הופעת בעלי החוליות, בעידן פלאוזואיקון, ביקשתי מהילדים לבדוק אם יש להם חוליות (עמוד השידרה) כדי שיוכלו לסווג את עצמם גם כבעלי החוליות.
• כשדיברנו על עידן קנוזאיקון, העידן האחרון, הזמן בו התפתחו היונקים, רציתי לשאול את הילדים (בסוף שכחתי), האם גם אמא שלהם הטילה אותם בביצה או שנשאה אותם בבטן? ("אם היא נשאה אתכם בבטן והניקה בחלב, אז אתם כנראה גם יונקים, כמו החיות האלו שאתם רואים על ציר הזמן)".
• בסוף ציר הזמן, בעידן קנוזאיקון, ביקשתי מכמה ילדים מתנדבים לגשת אלי, והצבתי גם אותם על ציר הזמן, כדי להמחיש להם שהם חלק מהיצורים החיים על פני כדור הארץ וממשיכי ציר הזמן.
• המצגת שהצגתי במקביל לציר הזמן הייתה מורכבת מתמונות מרשימות (בדגש על מרשימות) ביותר של החיות הכי מוזרות שחיו על פני כדור הארץ, הנופים שהיו כאן והאסונות שקרו. (מי שצריך את המצגת, יכול לפנות אלי דרך האתר ואני אשלח לו אותה).
• אפשרתי לילדים לשאול שאלות, במרוכז, בסוף השיעור. (היו מלאאא שאלות כמו: איך החוקרים יודעים שהתא הראשון נוצר?, למה הלטאה והחיה דמוית עכברוש שרדו את ההכחדות?)
• הכנתי לילדים חוברות עם דפי צביעה שהם יכלו לקחת הביתה. בחוברות שמתי, בין היתר, דפי צביעה של טרילוביט ואמוניט.

סוף הסיפור: