לפני קצת יותר משנה, לבת דודה שלי נולד נכד ראשון. כמו כל דבר "ראשון", ההתרגשות הייתה גדולה. אחרי שלושה ילדים (שכבר גדולים) משלה, היא התחילה שוב ללמוד איך מטפלים בתינוק ומאוחר יותר, כשהוא גדל, בפעוט. היא למדה, התעניינה, הסיקה מסקנות …. ואני הרווחתי. ככה, באמצע החיים, עם פעוטה רביעית משלי, הבנתי שיש דברים שאני יכולה לעשות "יותר טוב" מאיך שעשיתי אותם מקודם.

אלו הן מספר עצות שהיא נתנה לי ואני יישמתי בהצלחה מרובה ומקווה שיעזרו גם לאחרים:

1. מה עושים כשהפעוט עושה דבר שאסור לו לעשות?

פעוט, עד גיל מסוים, אינו מבין מושגים כמו "זה לא יפה לעשות…" או "זה כואב לו" – הוא מבין רק דבר אחד – "פעולה". לכן, כשהוא עושה מעשה לא טוב, צריך לעשות "פעולה שכנגד".

הנזהרים ממילים כמו עונש, יגידו "פסק זמן" ויקחו את הפעוט לצד, יחזיקו אותו שם כדקה וישחררו.

אני יישמתי את המילה (היש ויגידו 'פרימיטיבית') "עונש" – לקחתי את הפעוטה שלי לצד, הושבתי אותה ואמרתי "עונש".. חזרתי על המילה "עונש" אם היא ניסתה לברוח, החזקתי וחזרתי על המילה "עונש". אחרי זמן קצר מאוד (פחות מדקה), שיחררתי אותה. אם הפעוטה חזרה לעשות את המעשה האסור, אז שוב חזרתי על אותן הפעולות. בפעמים הראשונות נדרשו יחסית הרבה חזרות (ההורה צריך להקצות לזה כוח נפשי וזמן), אבל עם הזמן (זה הגיע מהר מאוד), היא התחילה להבין מהפעם הראשונה שהפעולה שהיא עושה היא פעולה אסורה….ופלא ופלא – הפעוטה הפסיקה לשפוך מים ממתקן מי עדן, להפריע לי באמצע נגינה בפסנתר והתחילה להירדם במיטה שלה.

2. איך מפתחים את השפה לפעוט?

אם לפעוט שלכם יש עיכוב שפתי (התייעצו בגננת כדי לוודא זאת), אז מלבד קביעת טיפול אצל קלינאית תקשורת (לוקח חודשים כדי להגיע אליה), העשירו את השפה שלו בבית.

כשראיתי שהשפה של הפעוטה שלי מתפתחת איטי מדי יחסית לחבריה לגן (אנחנו מדברים בשתי שפות בבית: עברית ורוסית), אז התחלתי להטמיע את העצות של בת דודה שלי:

– כל דבר שעשיתי, תארתי לה במילים ובהרחבה, לדוגמא: "עכשיו אני לוקחת ומקלפת את הבצל. באיזה צבע הבצל? לבן".

– באותה צורה, התחלתי לתאר לה את הפעולות שהיא עושה: "את בונה מגדל גבוה?… אוי , הרסת אותו!"

– בנוסף, כשהפעוטה הייתה פונה אלי ואומרת, לדוגמא: "בצל". הייתי מרחיבה, ואומרת: "כן, הבצל עם הקליפה החומה. בואי נקלף אותו"

כשעברתי לפתח לה את השפה בשיטה הזאת, הקפיצה בדיבור הייתה ניכרת וכמעט מיידית.