פעילות: חלל לילדים ולמבוגרים

אני מאוד אוהבת את ה"שפופרות" של חברת "ספארי", המאורגנות לפי נושאי לימוד. יש לי סטוק שלהם ואני אף פעם לא הצטערתי שקניתי אותם.

גם הפעם – שפופרת החלל שקניתי, ושנראת ילדותית במבט הראשון, פתחה פתח לשיחות רציניות ביותר על החלל.

לא העברתי שיעורים מסודרים בנושא החלל – אלה היו יותר שיחות מסביב לשולחן, ב"זמן התה והקפה", או ב"זמן ההשכבה".

עם הבנות הקטנות יותר היינו "מדלגים" מעל הכוכבים שתלויים לנו על הקיר בחדר – דילגנו על הטיל, "טסנו" במעבורת החלל, או פשוט סובבנו את הלווין סביב כדור הארץ.

בנוסף, אם ראיתי שנועה,לדוגמא, מחזיקה את הלווין ביד ומתעניינת בו, הייתי ניגשת אליה ומספרת לה עליו.

כשראיתי שהבנות הגדולות שלי יושבות ובוהות בחוסר מעש, הצעתי להן לשתות איתי תה במרפסת ולדבר על החלל – הן הסכימו, כל אחת בעתה, להצעה. הראתי להן גם קטעי וידאו והן צפו בהם מרותקות.

חלק מקטעי הוידאו, של המראות לחלל או דריכה על הירח, שלחתי להן גם בוואטסאפ. … הן אף פעם לא התלוננו על קבלתם.

כך, לאט לאט, במשך חודש, כל המשפחה נחשפה לנושא החלל. היה מאוד כיף לחיות באווירה מעשירה זו.

לא חייבים את השפופרת של ספארי כדי לספר לילדים על החלל. אפשר לקחת צעצוע כלב וקוף ולספר איך המריאו לחלל, ליצור לווין – ראו רעיון מ- NASA כאן וללמוד עליו תוך כדי היצירה, לקחת ספר אנציקלופדיה לילדים מספריה ולעיין בו. אפשר ליצור "קופסת ההפתעות" של חלל, ושהילד ימשוך משם כלב, קוף, מטוס (בתור מעבורת חלל), תמונות של טיל/אוסטרונאוט ולספר עליהם, כל אחד בתורו.

בהשך אעבור על כל צעצוע שבשפופרת של "ספארי" ואסביר עליה.

אפולו (Apollo)

זהו פרויקט חלל אמריקאי, אחד מיני רבים, של NASA. מטרת הפרויקט הזה הייתה לשלוח בן אדם לירח. הפרויקט הורכב ממספר שלבים ולכל שלב תת מטרות משלו.

בחרתי לספר לילדים שלי על כל שלב בפרויקט, כדי שידעו כמה מסובך זה היה להגיע לתוצאה הסופית – הדריכה על הירח, ובעיקר, כמה כשלונות היו בדרך.

אפולו 1

אפולו 1 הסתיים בצורה טראגית. במהלך אימונים, ניצוץ גרם לשריפה. שלושה אסטרונאוטים נהרגו.

אפולו 7

שלושת האסטרונאוטים שנשלחו, ביצעו את כל התהליכים שיצטרכו לבצע כדי לנחות על הירח. המשימות הושלמו בהצלחה ואחרי שובם, הוחלט לשלוח את אפולו 8 לירח.

אפולו 8

אפולו 8 הגיע לירח שלושה ימים מאוחר מדי. הוא סובב את הירח במשך 20 שעות ואחר כך שב בביטחה הביתה. האסטרונאוטים בחנו את הצד השני של הירח, שעד אותו היום אף אחד לא ראה.

אפולו 9 ו-10

אפולו 9 ו-10 היה צריך לבחון את רכב הנחיתה הירחי. הרכב הצליח להגיע 15 ק"מ מעל הירח ואז הוא היה צריך לחזור.

אפולו 11

ב- 16 ליולי, 1969, ארמסטרונג, קולינס ואלדרין יצאו במסע לירח.

ארמסטרונג ואלדרין טסו ברכב הנחיתה הירחי מעל פני השטח של הירח. כשארמסטרונג ירד במדרגות הרכב ודרך על הירח, הוא אמר: "צעד קטן לאדם, הוא צעד גדול לאנושות". הם בילו כשתיים וחצי שעות על הירח.

אפולו 12

מטרת הטיסה הזו הייתה לאתר את החללית Surveyor 3 שנחתה על הירח לפני שנתיים. הם אספו גם 33 ק"ג של סלעים מהירח.

אפולו 13

שלושת האסטרונאוטים היו בדרך לירח כששמעו פיצוץ שזעזע את החללית. הם נאלצו לעזוב את תא הפיקוד ולעבור לרכב הנחיתה הירחי. בו עדיין היה חמצן. היה להם הרבה מזל – הם שרדו והצליחו לנחות בחזרה על כדור הארץ.

אפולו 14

שפרד, שהיה בין האסטרונאוטים שנשלחו לירח בפרויקט זה, היה הבן אדם הראשון שבעט בכדור גולף על הירח.

אפולו 15 ו-16

בפרויקט אפולו 15 ו-16 האוסטרונאוטים השתמשו ברכבי נדידה ירחיים כדי לחקור את הירח. הם נסעו בו להרים על הירח ואספו שם סלעים עתיקים. הרכב הזה הגיע למהירות של 11 ק"מ לשעה.

אפולו 17

זאת הייתה המשימה האחרונה של אפולו בירח. סרנן היה האסטרונאוט האחרון לדרוך על הירח. הם הביאו המון סלעים משם, דרכם המדענים למדו על הווצרות הירח.

משימת אפולו – סויוז (Apollo-Soyuz)

במשימה זאת, החללית האמריקאית והחללית של ברית המועצות נפגשו והתחברו ביחד בחלל. האוסטרונאוטים הסובייטים והאמריקאים לחצו ידיים.

* מבוסס על המידע מהאתר המצוין של missbarbara.

לווין (Satellite )

כל גוף שנשלח "ללוות" את כוכב הלכת נחשב לווין.

הלווינים הראשונים שנשלחו לחלל היו Sputnik 1 של ברית המועצות ו-Explorer 1 של ארצות הברית. הם סבבו במסלול סביב כדור הארץ.

הלווינים משמשים להרבה דברים:

לווין יכול לקלוט את נתוני מזג האוויר ולפי הנתונים האלו, מעבירים לנו את תחזית המזג האוויר בטלוויזיה.

לווין יכול להעביר שיחות טלפון בין בני אדם. טלפון שמקבל אותות מהלווין נקרא טלפון לוויני. רק לאנשים בתפקידים מיוחדים, כמו שר בממשלה, יכול להיות טלפון לוויני.

לווין מעביר גם שידורים של טלוויזית Yes. אנטנות שמוצבות, בדרך כלל על בתים של אנשים, קולטות את אותות השידורים האלו ומעבירות אותם לטלוויזיה בבית.

גם מערכות ניווט בכבישים, כמו תוכנת Waze, עובדות דרך קשר לוויני.

מעבורת החלל (Space Shuttle)

מעבורת חלל היא חללית רב־פעמית המסוגלת להמריא מכדור הארץ, לשהות בחלל ולנחות בחזרה על כדור הארץ.

לפני שיצרו אותה, החלליות היו "חד פעמיות" יצרו אותם עבור משימה אחת ואחרי זה כבר אי אפשר היה להשתמש בהם. יקר מאוד.

בנוסף, מעבורת החלל נוחתת בכדור הארץ כמו מטוס רגיל – על מסלול נחיתה.

אני מאוד ממליצה לראות את הסרט הזה.

אסטרונאוט בחליפה

אפשר לספר לילדים על האסטרונאוטים שעשו היסטוריה:

יורי גאגארין – ברית המועצות הייתה הראשונה ששלחה בן אדם לחלל. בשנת 1961, יורי גאגארין, אוסטרונאוט רוסי, היה הראשון שטס לחלל, הקיף את כדור הארץ פעם אחת וחזר בשלום. הוא היה גיבור גדול עבור האומה שלו. הוא היה עד כדי כך גיבור שלא נתנו לו יותר לטוס או להשתתף בתרגילים שקשורים לחלל מחשש שיהרג.

בזמנו, בין ברית המועצות וארצות הברית הייתה מלחמה קרה והם התחרו אחת בשניה. ארצות הברית הפסידה לברית המועצות ב"מירוץ לחלל", אך היא הייתה נחושה להוציא את הבן אדם הראשון לירח והיא הצליחה בכך. (ראו אפולו 11)

אילן רמון היה האוסטרונאוט הישראלי הראשון. לפני שטס לחלל, הוא היה טייס בחיל האוויר הישראלי.

ב-1 לפברואר, 2003, הוא נספה ביחד עם צוות מעבורת החלל קולומביה. המעבורת התפרקה בדרך חזרה, כשנכנסה לאטמוספירה של כדור הארץ (הכניסה לאטמוספירה, בדרך חזרה לכדור הארץ, היא אחד השלבים היותר מסוכנים עבור האסטרונאוטים).

האטמוספירה, שמקיפה את כדור הארץ, מורכבת מתערובת גזים. כשעצם זר חודר אליה, הוא יוצר חיכוך, הטמפרטורה שלו עולה, לעיתים עד 3000° והוא נשרף. כך נשרפים גם האסטרואידים.

אסטרונאוט עם תרמיל ריחוף (jet pack)

אוסטרונאוטים משתמשים בחליפה עם תרמיל ריחוף כדי לעשות פעולות חוץ רכביות – מחוץ לחללית. הם מסתכנים מאוד כשיוצאים מחוץ לחללית כי הם יכולים להסחף אל תוך החלל.

להרחבה, אפשר לקרוא כאן.
וידאו מגניב, שלא ישאיר אף ילד אדיש – כאן.

טלסקופ האבל

אנחנו מכירים את הטלסקופים שנמצאים על כדור הארץ, אך יש גם טלסקופים בחלל.

האבל היה אסטרונום שגילה, דרך תצפיות אסטרונומיות, שהיקום מתפשט וכך אימת את תאוריית המפץ הגדול.

לכבודו, קראו לטלסקופ הלוויני – האבל.

לטלסקופ, שעומד על פני כדור הארץ, יש חסרון, הוא צריך לצלם דרך האטמוספירה והיא מטשטשת את התמונה. לטלסקופ לוויני, שטס בחלל היא לא מפריעה, לכן התמונה שלו הרבה יותר ברורה. הרבה מהתמונות היפהפיות של החלל, שאתם מכירים, צולמו באמצעות הטלסקופ הלוויני.

אפשר לראות את הצילומים של הטלסקופ כאן.

שימפנזה האם

ב-1960 אמריקאים שלחו שימפנזה בשם האם לחלל. הטיסה שלו נמשכה 18 דקות. הוא נחת בשלום.
גם בברית המועצות שלחו כלבים לחלל לפני שנשלח הבן אדם הראשון. בינהם, הכלבה בשם לייקה.

רכב הנדידה הירחי (Moon Rover)

להרחבה כאן.

טיל סטורן (Saturn S Rocket)

בשם סטורן קראו לקבוצת טילים שיצרו קבוצת מדענים גרמניים. הטילים האלו יועדו לצאת למסלול לוויני נמוך (עד 2000 ק"מ מכדור הארץ). S מסמל את סוג הטיל.

בפרוייקט אפולו השתמשו בטילי סטורן.

הטיל הזה הורכב משלושה שלבים:

השלב הראשון והשני של הטיל היה אחראי להוציא את החללית לחלל.

השלב השלישי היה צריך להכניס את החללית למסלול סביב כדור הארץ, אחר כך להעביר אותה למסלול סביב הירח, ולבסוף, להנחית אותה על הירח.

אני מאוד ממליצה לראות את הוידאו הזה כדי להבין את אופן פעולתו.

התרגשתי לראות את הילדה הקטנה שלי מנסה לפרק את הטיל סטורן של חברת הספארי, שהיה בידה, אחרי שצפתה עם אחותה בסרט. גם אחותה הגדולה יותר, המשיכה לשאול אותי שאלות ולהתעניין בטיל ("איפה יושבים האסטרונאוטים?"), בעקבות הסרט.

קפסולה – קפסולת Gemini

סך הכל היו שלושה פרויקטים היסטוריים של NASA:

פרויקט מרקורי, שהוציא את הבן אדם הראשון למסלול סביב כדור הארץ.

פרויקט ג'ימני, הייתה תוכנית גשר, בין מרקורי לאפולו ובה האוסטרונאוטים למדו את כל מה שצריך לעשות כדי להנחית, בהמשך, את האדם על הירח.

פרויקט אפולו, שהוציא את הבן אדם הראשון על הירח.

בפרויקט מרקורי השתמשו בחללית "קפסולה", אך היא לא הייתה כל כך משוכללת.

בפרויקט ג'ימני, שכללו את אותה הקפסולה באופן הבא: בחללית יכלו לשבת שני אסטרונאוטים (לעומת הקפסולה בפרויקט מרקורי, בה ישב רק אסטרונאוט אחד), לחללית הוסיפו דלת יציאה לחלל וחלון.

האסטרונאוטים, בפרויקט ג'ימני, למדו לעגון בחלל, לצאת מהחללית, "לטייל" בחלל, ולהחליף מסלולים בין מסלול כדור הארץ למסלול של הירח.