עוגיות שושנים ללא גלוטן

… ושוב הבית הספר קרא לי אל הדגל – הפעם הוזמנתי ליריד, בו הילדה שלי, בין יתר התלמידים, הייתה צריכה למכור עוגיות ש"היא" הכינה.

בהתחלה, סירבתי להיכנע לדרישה של הילדה להכין עוגיות מיוחדות. "אנחנו לא מיוחדים!", דחיתי את בקשתה, תוך שאני מנסה להיזכר בכל העוגיות המוזרות שהמתכונים שלהן ראיתי בחיי, כמו העוגיות עם הסוכריות הנמסות של קרין גורן. "מתכון מוזר ומיוחד, … אולי אפילו טעים, אך לא בשבילי", חשבתי לעצמי, תוך התעלמות מהתחנונים של הילדה ברקע.

אך היא המשיכה להתעקש, והתת מודע שלי, שכנראה התאמץ עבורה, שלף בפתאומיות את "עוגיות השושנים".

"לא קשה מדי. מספיק מקורי כדי שיעזבו אותי בשקט. מממ… הכנתי אותן כבר מספר פעמים בעבר – מה שאומר שאי אפשר להיכשל במתכון הזה. סטיה קטנה בלבד מהעוגיות הרגילות וכולם מרוצים" … "פשוט מושלם!", סיכמתי עם עצמי והכרזתי בחגיגיות: "יש לי רעיון! נכין את עוגיות השושנים!".

הילדים (המשימה הייתה צריכה להתבצע בזוגות) שמחו. לאמא הוקל. הורגש ניצחון קטן על המערכת.

הן רק נראות מסובכות להכנה. כל מה שנדרש מכם הוא למרוח קרם (פשוט להכנה) על הבצק שרידדתם, לגלגל את הבצק עם הקרם לרולדה (הבצק מתגלגל בקלות) ולפרוס אותה. … והנה, קיבלתם עוגיות "שושנים".