יום אחד "הוא" הגיע, גיל ההתבגרות. בהתחלה סירבתי להאמין לזה – לא יכול להיות שבתי יכולה להתנהג "ככה". עברתי תהליך, ואז הבנתי…..היא "יכולה" ונכנסתי לכוננות ספיגה.

מאפיינים התנהגותיים

הכל רע….

אין לי פרטיות בבית הזה…

משעמם עמכם (ההורים)…

איך אני נראת?

כניסה לגיל ההתבגרות – ההורה התוהה

שאלתי את עצמי את כל השאלות, שכפי שהתברר לי אחר כך, שואלים הרבה הורים לילדים מתבגרים: האם חינכתי אותה נכון עד עכשיו? מה אני יכולה לעשות כדי שהיא תהיה מרוצה? איך אפשר להפסיק את זה? אבל אני לא דיברתי עם ההורים שלי "ככה"…

ואז עשיתי סקר קטן בין חברים….

… והבנתי – צרת רבים היא חצי נחמה. ומכיוון ש"אין כמו חכמת המונים", אני מביאה אותה כאן:

חלק מההורים ששאלתי, דיווחו על תחילת גיל ההתבגרות כבר מגיל 9.

רוב ההורים ש"נמצאים בתוך גיל ההתבגרות" או אחריו, דיווחו על אותם תסמינים: "הורים הם אנשים רעים", שום דבר לא מספיק , לא כיף עם ההורים יותר, החדר נראה כמו מזבלה, הורים אשמים בכל דבר.

רובם מדווחים שהבכורים הם "יותר בעייתיים".

רובם פותחים במשפט תשובה: "אוי! גיל ההתבגרות…זה באמת נורא".

מי שכבר עבר עם הילדים את הגיל, גם דיווחו על אותם הדברים:

"זה" עובר לקראת גיל 14-16 , צריך להתעזר בסבלנות ולצאת ממנו עם כמה שפחות נזק ליחסים בינכם. הילד הופך להיות מבוגר שקול, שלא מדבר שטויות. המשיכו להעיר, אבל לא להתווכח….

מצב חברתי של הילד משפיע מאוד על מצב הרוח שלו. אם תתערבו ותשנו אותו לטובה, גם הילד שלכם ישתנה לטובה. מאוד קשה לעשות זאת, אך גם מאוד מתגמל ….

ביסוס מדעי

"המוח עובר שינויים עצומים מתחילת גיל ההתבגרות ועד תחילת שנות העשרים לחייו של אדם. השינויים ברקמת המוח מתמקדים במה שמכונה "החומר האפור", כלומר האזור שמכיל את גופי תאי העצב, בשונה מהחומר הלבן המכיל את סיבי תאי העצב (האקסונים).

נפח החומר האפור בקליפת המוח הקדם מצחית, האחראית על פעולות רצוניות, חשיבה יצירתית וניהולית וגיבוש אסטרטגיות פעולה, מגיע לשיאו אצל בנות בגיל 12-11 ואצל בנים בגיל 13. לאחר מכן ובמהלך גיל ההתבגרות כמות החומר האפור באזור הזה יורדת באופן משמעותי ויותר משליש מהחיבורים בין תאי עצב (סינפסות) פשוט נעלמים. אפשר לראות בזה מעין גיזום מבורך שמכייל את המערכת, לצד עיבוי מעטפת תאי העצב (מיאלין), כדי שהתקשורת הבין-עצבית תהיה מדויקת יותר. …..

….. במחקר ביצעו סדרה של הדמיות תהודה מגנטית (MRI) על קבוצה של נבדקים בני 21-4 ומצאו שהשינויים בחומר האפור מתרחשים בצורה הדרגתית, כך שהאזורים הקדמוניים יותר (שמשותפים לבעלי חיים רבים יותר) מתפתחים ראשונים ואילו האזורים המתקדמים יותר מבחינה אבולוציונית, שייחודיים לקופים ולבני אדם, בקליפת המוח הקדם-מצחית, מתפתחים מאוחר יחסית, בגיל ההתבגרות. המחקרים גם מראים שתנאי הסביבה משפיעים מאוד בקביעה אילו חיבורים בין-עצביים ייעלמו ואיזה מהם יישארו. לכן גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הסביבה הלימודית חשובה במיוחד ככלי לעיצוב המוח לקראת החיים הבוגרים." ynet

אז איך שורדים?

הגעתם למרפאה לחולי נפש, האם הייתם נעלבים על מישהו שהייתם פוגשים שם?…..לא.

אספתי מספר טיפים עבורכם:

• תלמדו להסביר, לספוג ולהתעלם.
• ובכל זאת – תגידו את החוקים. הם נספגים, גם אם המתבגר לא שומר עליהם מיד. אל תתעקשו שהכל יתבצע – רק חלק שמאוד חשוב לכם. תחזרו על החוקים ותוותרו על החלק שקשה לילד לבצע.

בגדים זרוקים בכל מקום – נעיר עד גיל 15, עד שיעבור ויתחיל לסדר …מקווה.

התחלתי להאמין שכך "זה" עובד הכי טוב – יד אחת לוקחת (דורשת לקיים חוקים שהם בל יעבור), יד שניה נותנת (חיבוק, 5 כריות צבעוניות למיטה… "מה" שאפשר לתת)

• ערך עצמי – להעלות כל הזמן את הערך העצמי במידה והילד זקוק לזה…להסביר שהכל הולך ומשתפר, שאת נראת טוב, את לומדת טוב, את מוצלחת בחברה – הכל בגיבוי עובדות. …עדיף גם שהתמיכה הזאת תבוא מהמין הנגדי – אבא לבת, אמא לבן.
• לפעמים, אין קשר בין הדברים עליהם הילד כועס, לבעיה עצמה. אם תאתרו את הבעיה ותטפלו בה – תרוויחו מתבגר רגוע יותר.
• המתבגר צריך להיות עסוק רוב הזמן. זה הזמן להוציא כסף על החוגים ועדיף גם לחוגים שבמסגרתם יוצאים לתחרויות …

גיל ההתבגרות של ההורה

בגיל הזה שוב התבגרתי ולמדתי לשחרר ולוותר! לשחרר מהארוחות המשפחתיות בשבת (וגיליתי שמדי פעם היא מצטרפת מרצונה החופשי), לשחרר ולא לכעוס עליה על הדברים הקשים שהיא אומרת לי (מודה – גם לי זה לא תמיד קל …), לשחרר אותה לחדר להיות עם עצמה…. לשחרר, לשחרר, לשחרר ולוותר – עד שיעבור.

הערות:

הערה א – ילדים הם שונים. כל אחד יחווה את גיל ההתבגרות אחרת. לחלקם הוא יהיה קשה יותר ולחלקם הוא יהיה קל יותר. ובכל זאת, כפי שנוכחתי לדעת – הרבה מהילדים חווים גיל התבגרות קשה.

הערה ב- זו הזדמנות גם להזכיר את "ריטלין" בהקשר להרגעת המתבגר, כתבתי את דעתי האישית עליו בעבר:

קשב וריכוז, אבל בעיקר מה שבינהם…

ילד שלי לא לומד – השינויים מתחילים בהתנהגות של הורים

ילד שלי לא לומד – פוסט של טובי גולד…

התמודדות עם התקפי זעם אצל בני נוער